כאשר אתם הולכים למכולת ומשלמים כסף, אתם רוצים בתמורה את הלחם או החלב, כי כך עובדת עסקת מכר - כסף תמורת מוצר... לא? ומה אם יגיד לכם המוכר שהיום משלמים כסף ולא מקבלים כלום בתמורה? במקרה הטוב תצחקו ובמקרה הרע תחזיקו חזק את הארנק ותצאו מהחנות כל עוד רוחכם וכספכם איתכם.
ובכל אופן, רגע לפני שאתם שולחים את המוכר לאשפוז בכפייה – הוא לא ממש טועה. למעשה, גם אם הוא יבקש מכם מיליונים תמורת כלום, הוא עדיין לא טועה ולא רק שהוא לא טועה, יש גם אנשים שמשלמים את הסכומים האלו תמורת... ובכן, כלום.
אז נכון, לא ממש כלום, הם כן מקבלים קוד המציין שהם אלו שרכשו את המוצר – סוג של 'תעודת בעלות', אלא שהם לא באמת הבעלים שלו, הוא אינו נמצא אצלם ואם זה לא מספיק - כל אחד יכול להשתמש בו לכל מטרה כשלמוכר אין הרבה מה לעשות בעניין.
רוצים דוגמא?
על האיור המוזר והמפוקסל שאתם רואים כאן מעל, לא שילמתי שקל, וככל הנראה הבן או האח הקטן שלכם מסוגל לצייר יפה יותר. כי הרי מה זה תמונה עם דמות מפוקסלת ולא ברורה, לעומת ציור של בית כמעט סימטרי, מוקף בדשא לא פרופורציונלי ושמש כל-כך קרובה לבית שלא ברור איך אנחנו עדיין קיימים...
ובכל זאת, בעוד שהערך היחיד כלפי הציור של הבן או האח הקטן הוא רגשי וסנטימנטלי המתפוגג אחרי יומיים על המקרר, התמונה של אותה דמות מפוקסלת נמכרה לא מזמן בסכום מטורף של 7.5 מיליון דולר, כן! זהו הסכום ששילם המוכר שקיבל ובכן... כלום. ויותר מזה. הסיבה האמיתית שבגללה שילם אותו אדם מיליוני שקלים היא כלל לא כדי לקבל יצירה או קוד כזה או אחר, הסיבה האמיתית מתסכלת ומעוררת תהיות רבות לגבי החברה בה אנו חיים.
אז מה עומד מאחורי ההייפ המטורף הזה של השנים האחרונות (והבאות)? מה גורם לאנשים לשלם על זה כל כך הרבה כסף ואולי זו בכלל בועה שתתפוצץ בקול רעש גדול? עוד נגיע לזה, אך לפני זה הכירו את האיש שהכיר לעולם את יכולות ההתעשרות המהירה באמצעות מכירת יצירות דיגיטליות או בשמו: מייק וינקלמן.
מי אתה מייק וינקלמן
תמונת פרופיל
• שם: מייק וינקלמן/ Mike Winkelmann
• גיל: 40
• נולד ב: ארה"ב
• עיסוק עיקרי: מעצב גרפי ואנימטור
• הון עצמי: 70 מיליון דולר
מאז ומתמיד, היה מייק (או בשמו האמנותי Beeple) מעצב גרפי ואנימטור מצליח אך תמיד שאף להתקדם עוד. בשנת 2007 כשראה מייק שיותר ויותר מעצבים מעלים את יצירותיהם לרשת וכך מתפרסמים, החליט לפתוח בפרויקט הנקרא יומיום (everydays), בו יעלה בכל יום יצירה חדשה וכך יוכל להתקדם וללמוד ע"י התגובות שיקבל מהגולשים ברחבי העולם
וכך מה-1 במאי 2007 ועד היום, לא פספס מייק אפילו לא יום אחד כולל ביום חתונתו, שבו לא העלה יצירת אמנות דיגיטלית חדשה מה שהקנה לו שם דבר בקהילת המעצבים בעולם. אך מה שהתחיל אצל מייק כאתגר עצמי לצורך לימוד והתקדמות, הפך אותו בסוף למיליונר. איך?
הכירו את הדבר החם הבא - שוק ה-NFT.
אסימון חסר תחליף
מאז קנה אברהם אבינו מעפרון החיתי את מערת המכפלה ב-400 שקל כסף ועד היום, צורת הקנייה נעשתה פחות או יותר באותה דרך. שלם כסף - קבל מוצר.
במשך השנים חלו שינויים קטנים, אך השינוי המשמעותי החל בשנים האחרונות, אז הומצאו הבלוקצ'יין והקריפטו (מטבעות דיגיטליים) שנתנו את האפשרות לסחור ולקנות גם באמצעות כסף וירטואלי, כאשר כל פעולות הקניה והמכירה נרשמות בצורת קוד בבלוקצ'יין, מה שמבטיח את ההגנה הטובה ביותר מפני גניבות, פריצות סייבר ועוד, וכמובן תחת חיסיון מלא.
בשנת 2017 החליטו צמד מפתחי תוכנה קנדיים בשם מאט הול וג'ון ווטקינסון לנסות לרשום יצירות אמנות דיגיטליות כקוד בלוקצ'יין וכך למכור אותם בתמורה למטבעות דיגיטליים, כאשר יצירת האמנות יכולה להיות כל דבר דיגיטלי שאדם יוצר, כמו תמונה, איור, אנימציה, שיר, נגינה ואפילו קובץ גיף (לא מזמן נמכר ציוץ טוויטר) וכך כל אמן יכול להעלות יצירה שלו לבלוקצ'יין לסמן אותו כקובץ מקור, לקודד אותו ב'חתימה' של האמן ולהנפיק אותו כטוקן NFT.
(הסבר מפורט יותר על הבלוקצ'יין ואיך הוא עובד, תוכלו לקרוא כאן: המיליארדר הצעיר שכלל לא רוצה את כספו)
הרעיון היה מאוד פשוט אבל משהו אחד הם לא הצליחו לפתור; מה יגרום לבן אדם לקנות יצירת אמנות דיגיטלית כאשר בשונה מאמנות פיזית מה שהוא יקבל זה רק קוד? ובכל זאת הם החליטו לא להתעכב על העניין ה'פעוט' הזה ולנסות לשכנע אנשים לקנות ואולי ירוויחו על הדרך כמה מטבעות.
והם צדקו. הם הנפיקו את 10,000 התמונות הראשונות עם דמויות מפוקסלות בפרויקט שנקרא CryptoPunk ולא הרבה זמן אחרי, אנשים החלו לגלות עניין ולקנות את היצירות תמורת כמה מטבעות אית'ריום השווים דולרים בודדים.
יומיום: 5000 הימים הראשונים
ובחזרה למייק וינקלמן.
לא הרבה זמן אחרי המצאת ה-NFT, נפתחו כמה אתרי מסחר למכירת יצירות דיגיטליות.
מייק שראה פוטנציאל לרווח קטן מיהר להירשם לפלטפורמה כזאת – אתר בשם Opensea והחל להציע למכירה את התמונות מפרויקט ה'יומיום', אותו החל כ-10 שנים לפני. מהר מאוד הבין מייק שאנשים אוהבים את היצירות שלו והוא החל לראות רווחים גדולים ממכירת התמונות. ואז גמלה בליבו ההחלטה ששינתה את חייו.
הוא לקח את 5000 התמונות הראשונות מפרויקט ה'יומיום' ועשה מהם קולאז' – מעין מקבץ תמונות בתמונה אחת ופרסם את היצירה למכירה.
אך כמה דקות אחרי שהעלה את התמונה, קיבל מייק טלפון מנציג בית המכירות כריסטי'ס – אחד מבתי המכירות ליצירות אמנות מהגדולים בעולם, וביקש ממנו להסיר את התמונה מהאתר וליצור איתו קשר מיד לאחר מכן. מייק מיהר לעשות זאת ובשיחה עם הנציג הוא הבין שבית המכירות מעוניין לבצע את המכירה בעצמו מה שגרם למייק לתדהמה.
היסטוריה בעולם האמנות
בתי המכירות היו תמיד מוסדות עתיקים הנאמנים מאוד להיסטוריה ולא אהבו חידושים, בלשון המעטה, ולכן כשמייק שמע שבית מכירות גדול כמו כריסטי'ז רוצה למכור יצירה דיגיטלית שלו ומגלה עניין בשוק היצירות הדיגיטליות, הוא הבין שחוץ מהכסף העצום שהוא יכול לגרוף לכיסו, הוא גם יהיה זה שישנה את הדעה הציבורית על מסחר דיגיטלי בכלל ועל ה-NFT בפרט. ומייק צדק.
עשרות מיליונרים התחרו על הזכות לקנות את היצירה כשהזוכה המאושר הוציא מכיסו לא פחות מ-69,346,250 דולרים! הסכום השלישי בגובהו בהיסטוריה אשר שולם עבור יצירת אמנות של אמן חי.
אך בשונה מכל מכירה שעשה בית המכירות כריסטי'ז, בה הקונה המאושר עוזב את האולם עם היצירה אותה הוא קנה, במקרה הזה עזב הקונה עם כלום ושום דבר. וזה גם לא חיכה לו בבית ולא הגיע אליו אחר-כך במשלוח מיוחד.
למעשה, היצירה עצמה מסתובבת ברחבי הרשת כשכל הרוצה ליטול, יבוא ויטול.
אז מה גרם לאותו אדם להוציא קרוב ל-70 מיליון דולר על שורת קוד שרק אנשים מסוימים מבינים שמשמעותה היא אותה רכישה שביצע ואחרי כל זה אין לו כלל זכויות שימוש מסחרי ביצירה?
מעמד החברה הגבוהה
האמת, שזה לא מסתכם רק באותו קונה. שוק ה-NFT משלש את עצמו בכל שנה, כשבשנת 2020 היה שווה 250 מיליון דולר, מה שיותר מעורר את השאלה - מה יש בשוק המורכב הזה, למה אנשים מבזבזים עליו את כל הונם ואיך נקבע ערך כ"כ גבוה למשהו שגם אם אקנה אותו הוא לא יהיה שלי?
ישנה שרשרת התנהלות אנושית ובחלקה פסיכולוגית, שגם אנחנו שותפים ומשתתפים בה - גם אם אנחנו לא יודעים.
השרשרת מתחילה במושג 'ערך מסחרי'.
אם במוצרים שאנו רוכשים ביום יום הערך נקבע לפי היצע וביקוש, במוצרים מסוימים, כמו יצירות אמנות, הערך דווקא נקבע לפי החשיבות שאנו מייחסים אליו, בדיוק כמו כל מותג שקיים. הרי לא בהכרח חולצה ממותג מוכר - איכותית ועמידה יותר מחולצה שמייצרת חברה סתמית, אז למה אנחנו משלמים על מותג לפעמים מאות אחוזים יותר? כי זהו הערך שאנחנו מייחסים לו וממילא מוכנים לשלם עליו הרבה כסף.
מה שמוביל לחלק השני והוא 'מעמד חברתי'.
בעולם הגשמי, ככל שבן אדם רוצה להגיע למעמד חברתי גבוה, הוא ישקיע יותר וישלם יותר, כאמצעי בדרך אל המטרה הנכספת.
כשתחברו את הכל תבינו איך כלום יכול להגיע לשווי כה גבוה, וממילא איך אנשים מוכנים לשלם סכומים כאלו גבוהים, רק כדי להיות חלק מאותה חברה בעלת המעמד.
האם זהו העתיד או שיום אחד הכל יתפוצץ וישאיר אנשים חסרי כל? ימים יגידו. מה שבטוח, אם מציעים לכם לקנות כלום, אל תקנו אך אל תצחקו...
הצגת כל התגובות