מחקר חדש שנערך במכון ויצמן למדע חושף ממצא מפתיע על הקשר בין חוש הריח לאופן שבו אנחנו נושמים. החוקרים גילו כי אנשים ללא חוש ריח נושמים בצורה שונה לחלוטין מאנשים עם חוש ריח תקין. במחקר, שנמשך 24 שעות ועקב אחר 52 אנשים, התגלה כי אנשים עם חוש ריח תקין מבצעים "שאיפות קטנות" בכל נשימה, ריחרוחים שנועדו לזהות ריחות באוויר, בעוד שאצל אנשים ללא חוש ריח תופעה זו נעדרת לחלוטין.
ליאור גורודיסקי, החוקר הראשי במחקר, מסביר את המשמעות של הממצאים: "כשאנחנו מריחים משהו טוב, למשל ריח של מאפה טרי, אנחנו באופן טבעי לוקחים נשימה עמוקה יותר. אצל אנשים שאיבדו את חוש הריח, התגובה הטבעית הזו נעלמת." הוא מדגיש כי מדובר בתגובה לא מודעת שמתרחשת אצל רוב האנשים בחיי היומיום.
הנתונים מראים כי אחד מכל ארבעה אנשים סובל מאובדן חוש הריח. מגפת הקורונה הגדילה משמעותית את מספר הסובלים מהתופעה, כאשר 60% מחולי הקורונה איבדו את חוש הריח במהלך המחלה. מתוכם, 72% החלימו לגמרי, 25% החלימו חלקית, ו-4% לא הצליחו להשיב את חוש הריח כלל.
אובדן חוש הריח, תופעה הנקראת 'אנסומיה', מביא עימו השלכות בריאותיות משמעותיות. המחקר מצא קשר בין התופעה לבין דיכאון, בידוד חברתי ופגיעה בזיכרון. יתרה מזאת, מחקרים קודמים הראו כי אובדן חוש הריח עלול להעיד על סיכון מוגבר למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. משום כך התעורר צורך למצוא לכך פיתרון רפואי, בפרט לאחר מגפת הקורונה שבה כאמור נפגע חוש הריח של חלק מאלו שחלו בנגיף.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי יש תקווה. חלק מהאנשים מקבלים את חוש הריח בחזרה גם אחרי תקופה של שלוש שנים. בנוסף, קיימים טיפולים שיכולים לסייע, כמו אימון חוש הריח וטיפול רפואי מיוחד הנקרא 'חסימת גנגליון כוכבי'.
פרופ' ולנטינה פארמה, מומחית בתחום, מציינת כי מגפת הקורונה שינתה את ההתייחסות לחוש הריח: "הקורונה גרמה לנו להבין כמה חוש הריח חשוב. הגיע הזמן שהרופאים יתייחסו לאובדן חוש הריח כאל בעיה רפואית רצינית." החוקרים ממליצים לפנות לרופא בכל מקרה של ירידה בחוש הריח, שכן אבחון וטיפול מוקדם יכולים למנוע בעיות בריאות בעתיד.
המחקר, שפורסם בכתב העת היוקרתי Nature Communications, מדגיש את החשיבות של המשך המחקר בתחום ואת הצורך בפיתוח טיפולים נוספים לסובלים מאובדן חוש הריח. הממצאים מחזקים את ההבנה כי חוש הריח אינו רק תוספת לאיכות החיים, אלא מרכיב חיוני בבריאות הגופנית והנפשית שלנו.