מחקר חדש מציע תובנות מרתקות על הקשר בין עצימות האימון הגופני לתחושת הרעב, כאשר הממצאים מצביעים על יתרון משמעותי לאימונים אינטנסיביים בהפחתת תחושת הרעב, במיוחד בקרב נשים. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of the Endocrine Society, מספק הבנה עמוקה יותר של האופן שבו פעילות גופנית משפיעה על ההורמון 'גרלין', המכונה גם "הורמון הרעב".
החוקרים מאוניברסיטת וירג'יניה בחנו קבוצה של 14 משתתפים בריאים - שמונה גברים בגיל ממוצע של 43 ושש נשים בגיל ממוצע של 32.
הממצאים המרכזיים היו מפתיעים: בעוד שנשים הציגו רמות גבוהות יותר של גרלין כללי בהשוואה לגברים, הן גם הגיבו בצורה חזקה יותר לאימון אינטנסיבי. אצל שני המינים נצפתה ירידה ברמות ה-DAG לאחר אימון עצים, אך רק אצל נשים נרשמה גם ירידה משמעותית ברמות ה-AG.
"התוצאות אישרו את מה שהמטה-אנליזה שלנו הציעה: שאימון בעצימות גבוהה יותר ידכא רעב יותר מאשר אימון בעצימות נמוכה," מסבירה ד"ר קרה אנדרסון, חוקרת בבית הספר לרפואה באוניברסיטת וירג'יניה. "בהתבסס על מה שאנחנו יודעים על האופן שבו גרלין יכול לתקשר עם 'מרכז הרעב' במוח - ההיפותלמוס - התוצאות הללו לא היו מפתיעות."
המחקר מדגיש את הצורך בהמשך מחקר על ההבדלים המגדריים בתגובות הורמונליות לפעילות גופנית. החוקרים מתכננים להרחיב את המחקר לאנשים הסובלים מהשמנת יתר ו/או טרום-סוכרת, כדי לבחון כיצד רקמות שומן משפיעות על התוצאות.
ד"ר מיר עלי, מנתח בריאטרי שלא היה מעורב במחקר, מציין כי למרות שהממצאים מעניינים, יש לזכור את מגבלות המחקר, במיוחד את גודל המדגם הקטן. הוא מדגיש את הצורך במחקר נרחב יותר שיבחן גם את משך ההשפעה ואת הזמן האופטימלי לאימון אינטנסיבי.
עבור אלה המחפשים דרכים טבעיות להפחתת תחושת הרעב, ד"ר עלי ממליץ על צריכת מזונות הדורשים אנרגיה רבה יותר לעיכול, כמו חלבונים וירקות, שנוטים לדכא תיאבון לזמן ממושך יותר. "פחמימות פשוטות וסוכרים שמתפרקים בקלות נוטים לדכא את התיאבון לפרק זמן קצר יותר, לכן אנחנו מדגישים בפני המטופלים שלנו להפחית צריכת פחמימות וסוכר כדי שירגישו שובע למשך זמן ארוך יותר," הוא מסביר.
ממצאי המחקר מציעים אסטרטגיה חדשה לניהול משקל ובקרת תיאבון, במיוחד עבור נשים. עם זאת, החוקרים מדגישים את הצורך במחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את ההבדלים המגדריים בתגובה לאימון ואת ההשפעות ארוכות הטווח של פעילות גופנית אינטנסיבית על רמות הגרלין.