פריצת דרך ישראלית בחקר המחלות הניווניות של המוח: חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו לראשונה חומר חדשני הנמצא בשלבי פיתוח לתרופה, ששמו NT219, המעכב באופן סלקטיבי את תהליך ההזדקנות, ובכך מגן מפני היווצרות מחלות ניווניות מבלי להשפיע על תוחלת החיים.
החוקרים רשמו פטנט על התגלית שמהווה צעד ראשון וחשוב לקראת פיתוח עתידי של טיפול יעיל וכולל במחלות ניווניות של המוח.
מחלות ניווניות של המח כגון מחלות אלצהיימר, פרקינסון והנטינגטון אמנם פוגעות בגוף באופן שונה זו מזו, אך חולקות שתי תכונות משותפות: הן מתפתחות כתוצאה מהצטברות של חלבונים שאיבדו את המבנה התקין ואינם מקופלים נכונה ומופיעות לרוב בגיל מאוחר, דבר המצביע על כך שתהליך ההזדקנות מדכא את פעילותם של מנגנוני הגנה המונעים בגיל צעיר את הצטברות חלבונים רעילים אלה.
בשנים האחרונות פועלים במעבדתו של ד"ר אהוד כהן מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה העברית על מנת לצמצם את פעילות המסלולים הגנטיים שמזקינים את האורגניזם באופן מכוון. זאת מתוך תפיסה שהאטת ההזדקנות תמנע את הצטברות החלבונים הגורמת למחלות הניווניות השונות.
פריצת הדרך הראשונה של כהן בתחום נעשתה במהלך העשור הקודם כאשר הוא גילה כי הפחתת פעילות של המסלול להעברת האותות על ידי אינסולין והורמון הגדילה IGF1 מגנה על תולעים מפני רעילות החלבון Aβ הקשור להופעת מחלת האלצהיימר.
בהמשך גילה כהן כי הפחתת פעילותו של מסלול זה מגנה גם על עכברים מהפרעות התנהגותיות ומתסמינים פתולוגיים של מחלה דמוית אלצהיימר. אולם במחקרים אלו הופחתה פעילות המסלול באמצעות מניפולציה גנטית – שיטה שלא ניתנת ליישום על בני אדם, ומכאן עלה הצורך למצוא חומר תרופתי בעל השפעה זהה שניתן יהיה לשימוש טיפולי בבני אדם.
ד"ר הדס ראובני, מנכ"לית טירנובו – חברת הזנק המפתחת את NT219, ופרופ' אלכסנדר לויצקי וצוותו במחלקה לכימיה ביולוגית מהאוניברסיטה העברית פיתחו משפחה חדשה של מעכבי מסלול האינסולין והורמון הגדילה IGF1, בעלי מנגנון פעולה ייחודי, והגדירו את NT219 כמולקולה המובילה להמשך פיתוח.
כעת באמצעות שיתוף פעולה עם חברת טירנובו גילו החוקרים כי החומר התרופתי NT219, שבאופן עקרוני ניתן יהיה לשימוש גם בבני אדם, מעכב בהצלחה את מסלול העברת האות של IGF1 בתאים אנושיים ובתולעים. בכך מגן החומר ביעילות מרעילותם של החלבונים המובילים להתפתחות מחלות אלצהיימר והנטינגטון.
ממצאי פרויקט מחקרי זה, שמומן על ידי הקרן הבריטית Rosetrees Trust, ופורסמו בעיתון המדעי היוקרתי Aging Cell, מחזקים את הרעיון שלעיכוב מסלול העברת האות של IGF1 פוטנציאל לשמש כגישה טיפולית למחלות ניווניות של המח ומצביעים על NT219 כחומר הראשון המגן ביעילות מפני רעילותם של צברי חלבונים הקשורים למחלות ניווניות של המח באמצעות עיכוב סלקטיבי של תהליך ההזדקנות.
המעבדה של כהן קיבלה החודש אישור לבחון את השפעת החומר על עכברים שהונדסו לשמש מודל לחקר מחלת האלצהיימר בתקווה שבעתיד הקרוב ניתן יהיה לבחון אותו גם בקרב בני אדם לקראת פיתוח טיפול עתידי כולל ויעיל במחלות חשוכות מרפא אלה.