מחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מגלה כי הגברת רמת הפעילות הגופנית עשויה להוביל לתוספת משמעותית בתוחלת החיים. המחקר שנערך על אוכלוסייה אמריקאית מצא כי הדבר נכון במיוחד עבור אמריקאים שאינם מתאמנים מספיק.
רמות הפעילות חולקו לארבע קבוצות:
- הקבוצה הפחות פעילה: כ-50 דקות הליכה ביום
- הקבוצה השנייה: כ-80 דקות הליכה ביום
- הקבוצה השלישית: כ-110 דקות הליכה ביום
- הקבוצה הפעילה ביותר: כ-160 דקות הליכה ביום
על פי המחקר, 25% מהאמריקאים הפחות פעילים מעל גיל 40 יכולים להוסיף 11 שנים לתוחלת החיים הממוצעת שלהם אם יאמצו כאורח חיים פעילות גופנית ברמה גבוהה. יתרה מזאת, אם כלל האמריקאים מעל גיל 40 היו פעילים כמו 25% הפעילים ביותר, תוחלת החיים הממוצעת בארה"ב הייתה עולה בחמש שנים.
חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת גריפית בקווינסלנד, אוסטרליה, מציינים כי ממצאיהם מצביעים על כך שפעילות גופנית מספקת יתרונות בריאותיים משמעותיים יותר מכפי שחשבו בעבר, זאת הודות לשימוש באמצעי מדידה מדויקים יותר שבעזרתם ניתן לקבל תוצאות מדוייקות ואמינות יותר.
המחקר התבסס על מודל חיזוי המעריך את ההשפעה של רמות פעילות גופנית שונות על תוחלת החיים. החוקרים בחנו את רמות הפעילות של 36,000 אמריקאים מעל גיל 40 בסקר הלאומי לבריאות ותזונה, יחד עם נתוני תמותה ממרכז בקרת המחלות האמריקאי (CDC). כל צורות הפעילות הגופנית תורגמו לדקות הליכה.
המחקר מצא כי הקבוצה הפחות פעילה היא זו שתרוויח את התועלת הגדולה ביותר בתוחלת החיים. כל שעת הליכה נוספת תוסיף כמעט שש שעות חיים.
צוות המחקר מכיר בכך שלא קל לשכנע אנשים להגביר את רמת הפעילות שלהם. הם מציעים כי ממשלות יכולות לסייע בעידוד פעילות גופנית באמצעות תשתיות המעודדות הליכה רגלית על פני נסיעה, שכונות המותאמות להליכה ושטחים ירוקים.
מחקרים נוספים קשרו בין פעילות גופנית לתוחלת חיים מוגברת. מחקר שפורסם מוקדם יותר השנה הראה כי אימוץ אורח חיים בריא - הכולל פעילות גופנית סדירה - יכול להגדיל את תוחלת החיים אפילו עבור אנשים עם סיכון גנטי גבוה לתוחלת חיים קצרה, כך שחשיבות הפעילות הגופנית היא אינה קשורה בגנים, כי אם ברגלך הדבר לעשותו...