'דם על הידיים?'; המקרה הטראגי בנווה יעקב חשף משהו אחר

האירוע המטלטל שזעזע את כולנו: אף אחד עדיין לא יודע בדיוק מה קרה ולמה, אבל השאלות הגדולות נותרות: מה אפשר לעשות, ומה אנחנו חייבים לעשות? נוח קורמן, מייסד עמותת 'בת מלך' שפועלת נגד אלימות במשפחה, הגיע לאולפן וניסה להסביר.

אני רוצה לפתוח בשאלה מתבקשת. תמיד יש סימנים מקדימים? תמיד אפשר לעשות משהו?

"קשה להגיד 'תמיד', אבל בדרך כלל יש סימנים. קודם כל, אני רוצה להביע צער עמוק על מותה של אסתר כהן, עליה השלום, שנרצחה, ככל הנראה, בידי בעלה. שוחחנו היום עם חברות שלה שתיארו אישה מדהימה – צדיקה, אשת חסד, אמא לארבעה ילדים, מהגדול בן 13 ועד הקטנה בת 3. היא הייתה הראשונה לעזור לכל מי שצריך. ואני שואל: האם אנחנו יכולים להגיד שידינו לא שפכו את הדם הזה?"

אנחנו ב'בת מלך' עובדים ללא הפסקה כדי למנוע מקרים כאלה, אבל זה מגיע לתקשורת רק כשקורה אסון. לפני שנה נרצחה אישה חרדית בחיפה על ידי בעלה. דיברתי עם רב מהשכונה שבועיים אחרי, ושאלתי אותו על המקרה של רחל בוחבוט, עליה השלום. הוא אמר לי: 'לא שמעתי על זה'. כמה עוד אפשר לא לראות ולא לדעת? אנחנו חייבים לפעול – עם רבנים, מנהיגים, נשים וגברים בקהילה – כדי לזהות את הסימנים.

אני מסכים, אבל אני נמנע מלהתייחס למקרה הספציפי הזה כי עדיין אין לנו את כל הפרטים. מה שברור מהחומרים שלכם זה שהאלימות הזו לא מבדילה – אשכנזים, ספרדים, חרדים, חוזרים בתשובה. זה קורה אצל כולם, נכון?

"לגמרי. ואלימות לא חייבת להיות פיזית. היא יכולה להיות מילולית, כלכלית, או שליטה אובססיבית".

מה הם הסימנים? ומה חייבים לעשות?

"סימנים יכולים לכלול שליטה מוגזמת, הגבלות, או אלימות כלכלית – למשל, אישה שמבקשת מחברה כסף לנסיעה קטנה כי אין לה גישה לכסף. זה צריך להדליק נורות אדומות. היום שוחחנו עם חברות של אסתר, והן אמרו שלא ראו משהו חריג, אבל בדיעבד הבינו שהיו סימנים. את ה'בדיעבד' הזה צריך ללמוד. וחשוב לדעת: כשיש ספק – אין ספק. אם אישה מרגישה מאוימת, היא חייבת לפנות לעזרה. שמעתי שייתכן שאסתר הגישה תביעת גירושין לאחרונה. אם זה נכון – ואני לא מתחייב על הפרטים – תביעת גירושין היא צעד שיכול לזעזע את המאזן. כל אישה ששוקלת צעד כזה חייבת להתייעץ קודם, רצוי איתנו ב'בת מלך'. יש לנו קו סיוע אנונימי עם עורכות דין ויועצות רגשיות בחינם. זה יכול להציל חיים. המספר לכל פניה הוא 1-800-292-333.

אבל מה עם נשים שחוששות לפנות כי הן לא רוצות להרוס את שלום הבית או להסתבך עם המשטרה?

"אני אומר להן: תסמכו עלינו. 'בת מלך' פועלת 25 שנה עם ניסיון עצום. אנחנו עובדים עם רבנים ויודעים מתי לפעול ומתי לא. אנחנו מטפלים ב-1500 מקרים בשנה, רובם לא מגיעים למקלטים. אנחנו נותנים ייעוץ משפטי ורגשי כדי להעריך אם החשש מוצדק או לא".

מה לגבי מקרים שבהם המשפחה רואה את הבעיה, אבל האישה לא פונה?

"כ-40% מהפניות שלנו מגיעות מבני משפחה – הורים, גיסות, חברות – שמבחינים בבעיה ומבקשים ייעוץ איך לעזור לה ויש דרך לעזור, זה מתחיל במודעות.

תודה על השיחה הזו. אני מקווה שאף אחד לא יצטרך את הסיוע, אבל למי שמרגישה מאוימת – תרימו טלפון.