ישבתי שם בכנס ההיסטורי של 'איגוד המטפלים החרדי' ותחושה של אירוע דרמטי שררה באולם הכינוסים הגדול. לראשונה, ישבו מאות פסיכולוגים, עו"סים ומטפלים באומניות חרדיים, עם חליפות שחורות וחולצות לבנות בוהקות, והעלו לדיון רציני את אחת השאלות הכי בוערות במגזר – הטיפול בפגיעות במגזר החרדי.
>> למגזין המלא - כנסו
אולם כשראש ישיבת "יד אהרון" – הגאון רבי יהושע אייכנשטיין נכנס לאולם, הקהל נעמד על רגליו ומשב של אופטימיות עבר בלב כולנו. לא בכל יום מגיע ראש ישיבה מכובד ומוכן לדבר על הנושא הכל-כך רגיש הזה.
הטקסטים ששמענו מראש הישיבה הפעימו אותנו. לא בכל יום אנחנו שומעים דעת תורה מבוססת ומנומקת בנושא של טיפול בנפגעים ובפוגעים.
בנאום המכונן הזה נאמרו אמירות חד משמעיות בחומרתן של הפגיעות ועד כמה חשוב לעשות הכל בכדי למנוע אותן, ולהושיט יד מחבקת ומאמינה לנפגעים – אולם נאמרה גם אמירה מקורית ולא מקובלת ביחס לטיפול הנכון בנפגעים על פי התורה, כמו גם בדרכי הטיפול בפוגעים.
זהו נאום חשוב ויוצא דופן, שעושה סדר בכל הנושא של טיפול בפגיעות במגזר - היחס לנפגעים, דרך הטיפול בהן וגם ההתמודדות הנכונה עם הפוגעים.
הנאום המלא - לפניכם:
This browser does not support the video element.
הרבנים מודעים לחומרת המצב
"לפני שאתחיל רציתי לספר משהו: באחד המקרים של פגיעות שהתפרסמו, היה לי קשר עם אחת המטפלות שאמרה לי שיש לה שתי מטופלות בסיכון, והן היו בסכנת חיים אמיתית.
"הלכנו לר' גרשון לבדוק אם אפשר לעשות משהו בכדי לתקן את המצב. אמרתי לר' גרשון שיש להן מחשבות אובדניות והוא הזדעזע ואמר שחייבים לעשות משהו. הוא ביקש ממישהו לטפל בזה, אולם אותו אחד היה עסוק מדי ולמעשה זה לא יצא לפועל. אני רק רוצה לומר שגדולי ישראל מודעים לבעיה הזו וחייבים לטפל בזה. חייבים לעשות 'איזה זעזוע' בציבור כי המצב הוא חמור - אבל הרבנים יודעים את תמונת המצב.
דעת התורה בנושא של 'פגיעות'
"אני רוצה קצת להסביר את האמירה של התורה בעניין הזה של פגיעות. הרי בבריאת העולם כתוב כל עניין מעשה בראשית, והרמב"ן מסביר שכל החכמות כולן כתובות במעשה בראשית.
"שלמה המלך ידע את כל החכמות מתוך התורה. הוא ידע את מעשה בראשית ואת כל החכמות של מעשה בראשית, כי הכל נכלל בתורה. גם הגוף של האדם הוא חלק מבריאת העולם – ולכן הכל נכלל בתורה כולל כל הכוחות שמפעילים את האדם.
"רפואה רגילה היא חכמת הגוף של האדם - ורפואת הנפש היא רפואת הנפש של האדם. כשם שהגוף של האדם נכלל בתורה כך גם הנפש כלולה. בתורה יש הסבר על כל החלקים שיש באדם, ואם מדברים על הנפש של האדם - כתוב בתורה כיצד האדם נברא הן בגוף והן בנפש, וננסה להסביר מה כתוב בתורה על זה.
"מצד אחד כתוב שהאדם נברא "עפר מן האדמה" – האדם הוא חומרי. מצד שני "וייפח באפיו נשמת חיים" – האדם הוא גם נשמה. ולכן רואים בתורה שיש באדם שני חלקים, והאדם יכול לרדת לשפל - למצב של הגוף והחומריות שלו.
גוף ונשמה – על פי בחירתו של האדם
"אחד מגדולי המוסר התבטא פעם: מה זה האדם? סיר בשר! האדם באמת יש בו סיר בשר, כולו חומרי. הוא יכול לרדת עד שאול תחתית.
"מצד שני האדם יש לו נשמה. הוא יכול להתעלות ולרומם את עצמו מעל כל הבריאה תוך שהוא מרומם את עצמו. הוא יכול לקחת את החומר שלו ולהתעלות ביחד עם הנשמה שלו, וכאן צריך לדעת כיצד לעשות את זה, כי האדם מורכב משני החלקים האלו.
"לפני שמתחילים לדבר על טיפול – חייבים להבין שמדובר במעשה חמור מאד שהורס את האדם שנפגע – הורס אותו כפשוטו. זה כעין רציחה!
אם מלבין פני חבירו ברבים יש לזה דין של אביזרייהו דשפיכות דמים אז כל פגיעה באינטימיות - היא אביזרייהו דשפיכות דמים – זה שופך דמים.
מה עובר על הנפגעים?
"חשוב שנבין את המצב של הנפגעות או הנפגעים: מדוע פגיעה כל כך הורסת את הנפש? רגילים לחשוב שצניעות זה עניין של תקנות בסמינרים, אבל כתוב במשלי "ואת הצנועים חכמה" – החכמה נמצאת אצל הצנועים. וקשה להבין – מה הקשר בין חכמה לצניעות? המהר"ל מבאר שאם אדם רוצה לקנות יהלום הוא קונה אותו במקום צנוע, בתוך החנות. לעומת זאת כשאדם רוצה לקנות ירקות, הוא הולך לשוק מחנה יהודה ורואה את הירקות בחוץ. דבר זול מכריזים "קילו עגבניות בעשר שקל", בפומבי. דבר יקר הוא צנוע ובמספר.
"היסוד של צניעות הוא הפרטיות של האדם. כל פגיעה בפרטיות של האדם היא פגיעה בעומק הנפש של האדם. הפגיעה היא במקום הסתר - מקום החשיבות של האדם, וכל זה בכלל המושג "כל כבודה בת מלך פנימה".
"ואני רוצה להסביר את זה יותר: בנפש האדם יש שני חלקים מרכזיים שמגיעים מעומק הנפש של האדם. יש את המושג של כבוד ויש את המושג של תענוג. מהו המושג של כבוד? כתוב בחז"ל ש"האדם נברא יחידי ולפיכך צריך לומר בשבילי נברא העולם" - הפירוש של 'יחידי' הוא שהאדם הוא יחיד והכבוד והחשיבות של האדם הוא בכך שהוא יחיד – במה שמיוחד בו. האדם נברא יחידי והוא צריך להרגיש יחידי ולא מספר. לעומת זאת אדם שאין לו כבוד הוא לא יכול להתקיים - זה כמו שתיקח בלון ותוציא את האוויר מהבלון. אדם לא יכול להתקיים ללא כבוד.
"עוד דבר שאדם צריך תמיד – תענוג. "האדם נברא להתענג על השם". שני הדברים האלו הם בעומק נפש האדם. אם פוגעים באינטימיות של האדם זה גורם לו להרגיש זול וללא כבוד. זה הורס את האדם!
מדוע חשוב להאמין לנפגעים?
"אדם חייב להרגיש חשיבות וכשאין לו חשיבות הוא מגיע למצב נורא. כל פגיעה הורסת את החשיבות של הנפגעים. ומה מוסיף על זה יותר? אם לא מאמינים לו לפגיעה! אומרים לו שהוא לא חשוב, הוא כל כך לא חשוב שלא מאמינים לו, וזאת פגיעה עוד יותר עמוקה, משום שלא רק שהוא נפגע, אלא שגם לא מקשיבים למה שהוא אומר.
"ועוד יותר חמור כאשר מנסים לחפות על הפוגע ומעדיפים את הכבוד של הפוגע על הכבוד של הנפגע. זה אסון. זה מה שגורם למחשבות קשות ומביא נפגעים למצבים מסוכנים וכו'.
"אחד מהדברים שצריך מאד לתקן זה את ההתעלמות מהדבר הזה. לא לנסות לחפות על זה אלא לדעת איך מטפלים בזה! זה נושא מאד עדין וצריך לדעת איך מטפלים בזה.
כיצד לטפל בפוגעים?
"בזמן האחרון התחילו לפנות לעיתונות וזה הורס גם את המשפחה של הפוגע, והמשפחה לא אשמה. מצד שני צריך לטפל בזה, ולכן צריך תמיד לפעול בשיקול דעת בכדי לקבל החלטה מתי לפנות למשטרה, מתי לפרסם את הפוגע ומתי לא לפרסם.
"זה שאלות גדולות אבל יש דרכים להכריע בהן: זה תלוי אם יש דרך אחרת או אין דרך אחרת. צריך לדעת איך לאיים על הפוגע כדי שילך לטיפול, אבל זה דבר מאד חמור, וכשאדם נפגע זה הורס לו את החיים.
ההשפעה הרוחנית ההרסנית של פגיעות
"כולם מדברים היום הרבה על נושרים ונושרות, אבל מנסים לבנות בתי חולים מתחת לגשר: צריך לטפל בנושא הזה של פגיעות - כמעט בכל סיפור עם בת, וגם בהרבה סיפורים של בנים שנשרו, זה קרה בגלל פגיעות!
"הם כועסים על המערכת, על שאף אחד לא התייחס אליהם, אף אחד לא דאג להם. כשהם נושרים כולם מאשימים את החברים הרעים שלהם ומדברים על זה שהם ירדו מהדרך - אבל כשמבינים את הבעיה יודעים איך לטפל בזה.
טיפול בנפגעים – קודם כל להאמין להם!
"עכשיו בדרכי הטיפול צריך לדעת איך לטפל – ניקח את הנפגעות: נהרס להן הכבוד העצמי שלהן. אז מה הטיפול הטוב? איך לבנות מחדש את האישיות שלהן? איך לתת להן את הכבוד?
"הדבר הראשון הוא להאמין להן - שהם לא מדברות שטויות. לא לנסות לחפות על הפוגע כי זה פוגע ממש! צריך לדעת איך להחזיר להן את הביטחון העצמי. חלק מהדרך של להחזיר להן את הביטחון העצמי היא לרומם את הנפש המשכלת מחדש. אם רוצים את הייעוץ התורני בחלק הזה של איך לרומם את הנפש - הנפש של האדם עשירה מאד, ואפשר להכניס הרבה דברים לנשמה ולרומם אותה.
"זה מה שנותן לאדם את החשיבות בחזרה – כי באמת אין כבוד אלא תורה. החשיבות של האדם ככל שהוא חי רוחניות וקרבת אלוקים - כך יש לו חשיבות. זה דברים מאד ארוכים להסבר אבל זאת המציאות. לרומם את הנפש, כי חכמה מרוממת את הנפש והשפלות מורידה את הנפש. להוציא את הנפש מהשפלות ומהבדידות. חשוב להכניס גם את החלק הרוחני לטיפול ולהכיר במה שקורה לנפש אם קורה מקרה כזה. זה חלק מהטיפול שיכול מאד לעזור.
כך מחזירים את הפוגעים למוטב
"ביחס לפוגעים – חלק גדול מהטיפול הוא לא רק לראות שהפוגע לא יחזור לפגוע שוב. כמובן שזה חשוב שלא יקרו עוד פגיעות, אבל חלק מהדאגה היא לתקן אותו ולהחזיר אותו למקום הנכון ולא רק למנוע ממנו מלחזור על המעשה.
"יש את השיטה המקובלת היום של 'שיימינג'. אני יכול לספר על מקרה שאני באופן אישי מטפל, של אדם שפגע וישב בבית הסוהר. הוא עבר טיפול במשך כמה שנים ויצא מבית הסוהר אך הוא לא השתנה כלל - כפי שהוא נכנס כך הוא יצא. מה הסיבה לזה?
"אין אדם רואה נגעי עצמו. האדם תמיד מחפה על עצמו. אם מטפלים רק בנפש הבהמית מאיימים על הפוגע ומפחידים אותו מעונש ומביזיונות, זה לא תמיד עוזר. אין אדם רואה נגעי עצמו, ויש לו אלף תירוצים למה הוא עשה את זה.
'שיימינג' עלול לגרום ליותר פגיעות
"במקרה שאני מדבר עליו של האדם שיצא מבית הסוהר - כל זמן שהוא היה בבית הסוהר היה צו איסור פרסום מטעם בית המשפט. ברגע שהוא יצא ביקשו להוריד את צו איסור הפרסום, התחילו לפרסם את זה ולעשות לו שיימינג. זה הרס אותו עוד יותר עד כדי כך שהוא כמעט רצה להתפרק לגמרי.
"מה מאיימים עליו - שיבזו אותו? הוא מרגיש מבוזה בין כה. אז מבחינתו שיבזו אותו. הוא כבר לא מפחד ואין לו כבוד העצמי שיפחיד אותו.
"לעומת זאת אם נעבור לשיטה אחרת – ננסה לתקן את הפוגע ולעשות ממנו בן אדם אחר. איך עושים בן אדם אחר? כל אחד שפוגע הוא מושחת. מה המובן של מושחת? אדם שפוגע בשני והורג את השני בשביל הנאה שלו, הוא מושחת.
"מה ההגדרה של השחתה? הרב דסלר ב'מכתב מאליהו' מאריך מאד ב'קונטרס החסד' ומסביר מהו השורש של ההשחתה. יש שני כוחות באדם: יש את כח הנתינה ויש את כח הנטילה. השורש של כל המידות הטובות הוא כח הנתינה. כשאדם נותן ודואג לשני ונותן כדי לתת - ולא בכדי לקבל כבוד אלא באמת כדי להיטיב לשני.
"לעומת זאת השורש של כל המידות המושחתות הוא כח הנטילה - כשאדם חושב רק על עצמו. נבין אתו מהו כח הנתינה, ואם נבין מהו כח הנתינה נפתור את ההשחתה שלו בכך שנעבוד על כח הנתינה וחייבים לעשות את זה.
"איך אדם עושה תשובה? הרי אין אדם רואה נגעי עצמו? התשובה היא שאדם מרגיש את הסתירה שבין הנשמה לבין הגוף. לכל אחד יש מצפון, ומגדילים את המצפון. מגדילים את הכח להבדיל מהו טוב ומהו לא טוב. בונים אצלו את הדבר שזה נורא כואב לפגוע בשני. זה נטילה: בשביל הנאה שלי אני יכול לפגוע בשני?! אני יכול להרוס את השני?! זה ממש מושחת!
תלמיד חכם שפוגע אין לו דין תלמיד חכם – הוא מושחת!
"אני רוצה לומר משהו. לפעמים מכסים על הפוגע וחושבים שאולי הוא תלמיד חכם, אבל זה לא בסדר. אין דבר כזה. כתוב בגאון שתורה היא כמו גשם והיא מצמיחה את מה שיש. אם אדם מושחת לומד תורה התורה עצמה מגדילה את ההשחתה שלו. כמו גשם שמגדל גם את העשבים הלא טובים. אבל אם האדם הוא טוב התורה מגדלת את הטוב שלו.
"אם אדם יכול לפגוע בשני אין לו דין תלמיד חכם – הוא מושחת! אין דבר כזה – הוא לא תלמיד חכם! לא יכול להיות שאדם פוגע והוא תלמיד חכם אמיתי! הוא מושחת, ומושחת הוא לא תלמיד חכם, התורה היא סם המוות בשבילו.
"אם ננסה גם להבין את הנפש המשכלת, ולבנות את הנפש המשכלת והכבוד העצמי של הנפגעים והנפגעות. אם ניתן להם את הכבוד בחזרה - נתינה לנפש המשכלת. אם נותנים להם את הכח להתרומם ואת החכמה שנכנסת לנפש ומרוממת אותה - אז בונים את הכבוד מחדש.
כיצד יודעים על פוגע שחזר בתשובה
"אם אדם פוגע הוא מושחת וחייבים לתקן את השחיתות שבו, ואז הוא מתחיל להרגיש את ההבדל של מה זו פגיעה, מה זו נתינה ומהי נטילה – וזה בעל תשובה. בעל תשובה הוא אדם שמרגיש בסתירה וחי בסימנים איך לבדוק את הדבר הזה.
"האדם שאני מכיר שיצא מבית סוהר – בכלל לא מתבייש בסטייה שלו. איך יודעים אם אדם מרגיש פגיעה? אם הוא מרגיש בושה. אחרי חטא אדם הראשון כתוב "ויתבוששו" – כי לפני כן לא הייתה בושה, רק השכל מתבייש בתאווה שלו. אם אדם לא מתבייש הפשט הוא שאין לו את השכל, ואין לו את הנפש המשכלת להכיר בדבר הזה. וזה איום ונורא.
"אם אדם יוצא מבית סוהר אחרי כמה שנים עם טיפול – ועדיין לא מתבייש בסטייה שלו, שום דבר לא עזר לו. היום, אחרי שדיברנו ולמדנו את זה, הוא מתחיל להרגיש את הסתירה.
"בעל תשובה הפשט הוא שהכח הטוב באדם והנפש המשכלת מתגברת על הנפש הבהמית – זה כל היסוד של תשובה, ויש לאדם כח לעשות תשובה. חלק מטיפול טוב הוא לבנות מחדש את הצלם אלוקים שלו. את הנפש המשכלת שלו.
חובה להכניס תוכניות 'מוגנות' למוסדות הלימוד
"עכשיו בואו נדבר ברמה יותר מעשית: בשנים האחרונות יש יותר מודעות לנושא הזה. לפני כמה שנים, 7-8 שנים בערך, רצו להכניס לסמינרים תוכניות מוגנות, אף אחד לא חשב שיש בעיה אצל משפחות טובות.
"אנשים חשבו ש"אצל משפחות חלשות יש בעיות אבל אצלנו אין שום בעיות". לאט לאט התגלה יותר ויותר כמה פגיעות יש במשפחות חשובות וטובות. נורא ואיום! אז צריך להכניס מוגנות. ראשית כל להכניס לסמינרים מוגנות – לדעת לא להיות תמימים.
"נפגשתי לפני כמה שנים עם 8 בנות שנפגעו וחלק מהן כלל לא היו מודעות. הן נכשלו כי בתמימותן כשפיתו אותן הן כלל לא ידעו מה קורה. אם נכניס מוגנות הן יהיו מודעות לזה ולא ייכשלו.
"וחלק גדול הבעיה היא שלא האמינו להן. הן באו לרב שלהן והוא אמר ש"לא יכול להיות". אבל זה לא היה נכון. היום יותר ויותר מודעים לכך שיש בעיות אמיתיות וצריך לדעת את כללי המוגנות, להכניס את המוגנות, וצריך לדבר גם עם הבנים על זה, ולשלוח מיד לטיפול ולהאמין להם.
"לא לחשוש מבושה כשיש רב'ה כזה, כי זה ממש שפיכות דמים כפשוטו. פגיעות זה כמעט שפיכות דמים גמורה, וזה וודאי אביזרייהו של שפיכות דמים.
הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל רצה לפתוח ארגון שיעסוק בנושא
"צריכים לטכס עצה לדבר על הנושא עם רבנים שמבינים את הנושא, ואולי אם ירצה השם בעתיד נוכל לאגד ארגון שר' גרשון בזמנו רצה לפתוח. ארגון עם רבנים שיודעים איך לטפל בזה בצורה נכונה, מתי לפנות למשטרה ומתי לא לפנות למשטרה, איך לאיים על הפוגע, איך לעודד את הנפגע וכל הדברים האלו.
"גם עם ההורים צריך לדבר על מוגנות. הגיע אלי מקרה של ילדה שפגעו בה, והיא התחילה לשתות ולהשתכר ולקחת סמים, וההורים לא הבינו מה קורה. הם התחילו לכעוס עליה ולא הבינו כמה הם אשמים בכל הסיפור הזה.
"שלחנו אותה לטיפול והיא משתקמת, אבל אם ההורים היו מבינים את הבעיות היה הרבה יותר קל לטפל בסיפור הזה. היה הרבה פחות פגיעה עמוקה בכבוד, ומיד כשהיא התחילה להידרדר הם היו שואלים ומבינים שיש איזושהי השתלשלות ומיד היו יודעים לשאול אם מדובר במקרה של פגיעה. הם חשדו שהיא מדברת עם חברות מקולקלות והן לא הבינו איפה זה התחיל.
"דיברתי עם אותה הבת שהשתכרה ולקחה סמים, וזה ממש עזר לה. זה נותן לה את החיות שמבינים אותה, זה הדבר הראשון – לתת את הכבוד העצמי והחשיבות בחזרה.
"אני מקווה שיצא מהדברים תועלת, והקב"ה ייתן בעזרתנו שנוכל לטפל בדברים ולמנוע פגיעות, לטפל בפגיעות, ואלו שפגעו – איך לטפל בהם להחזיר אותם למצב בריא. ונזכה לעשות מה שצריך לעשות".
שאלות ותשובות
מנחה – פנחס וייס, עובד סוציאלי קליני, מומחה בטיפול זוגי ופרטני בטראומה מורכבת ומנהל של מרכז הטיפולי מבטח בירושלים: "יישר כח לראש הישיבה שזכינו שהרב השתתף בכנס של 'איגוד המטפלים החרדי' של אנשי הטיפול, זכינו שראש הישיבה הגיע וזה לא מובן מאליו. כולנו מגיעים מעולם הישיבות והסמינרים וגדלנו על הרצון לקבל את דעת התורה גם כשאנחנו בעולם המקצועי – והרבה פעמים אנשי טיפול בודדים כי הצורך שלנו הוא להסתכל מהמקום הטיפולי, אבל בסופו של דבר גדלנו על דעת תורה וכשראש הישיבה מגיע זה משהו שהוא ממש 'עקבתא דמשיחא', וזאת אמירה ציבורית מאד משמעותית.
"זכינו להיות אצל ראש הישיבה לפני שבוע, והיו כמה שאלות שממש חזרו על עצמן. אחת השאלות שהראש ישיבה התייחס אליהן – אם אני אקח את עצמי כמנהל של מרכז של פגיעות, ומגיעים לא רק מהמקום הטיפולי אלא גם ממקום של "מה אני עושה עם הקהילה"?
"הראש ישיבה התייחס לזה בהרחבה אבל הרבה מאתנו פוגשים את זה בתוך הקהילה, והרבה אנשי טיפול לא יודעים מה לעשות כשהטיפול מגיע בתוך הקהילה. איך אנחנו צריכים להתייחס לזה כמטפלים מקצועיים כשלפעמים רבנים לא מכירים את התחום?".
ראש הישיבה: "יש כמה רבנים שכן מבינים, וצריך להודיע לעוד רבנים את הדברים. אסור לחיות בתמימות שאצלנו זה לא קורה – לצערנו זה קורה וקורה וקורה. צריך מודעות לזה, וצריך לפעמים בסמינרים להיות מודעים לזה, ואסור לחפות על זה – זה נורא ואיום".
מנחה: "אחת השאלות שעולות הרבה בטיפול זה במקרה של נערים שנפגעו ומתמודדים עם רגשות אשם - על זה שהם נפגעו ובעצם על המקום שבו הם פוגשים את הגוף שלהם, ואם נאמר את זה בזהירות – כשההתפתחות הפיזיולוגית מתחילה. איך אנחנו כאנשי טיפול צריכים להתמודד עם רגשות אשם כשמדובר בדברים שאסורים על פי ההלכה?".
ראש הישיבה: "לפני כ-25 שנה הייתי בכנס שהרב וולבה ארגן, והרב וולבה אמר שבישיבה קטנה הגוף מתחיל להתפתח, ואם הר"מים או המשגיחים לא יודעים לדבר על התפתחות הגוף הם עושים מלאכת שמים רמיה! חייבים לדעת את זה. מי שמטפל בגיל ההתבגרות חייב להכיר את המצב. חייב. אם לא, זה מלאכת שמים רמיה.
"כשבחור בא אלי ומספר לי שהוא נכשל, דבר ראשון אני שואל אותו מתי נולדת – האם לפני חטא אדם הראשון או אחרי חטא אדם הראשון... אני שואל אותו אם הוא חושב שהוא בא עם בעיה חדשה? זה מזמן אדם הראשון ההתמודדות הזו.
"דבר שני אני אומר לו את מה שכתב הסטייפלער באיגרת – לא להתעסק עם העבר אלא רק עם העתיד. מי שמתעסק בעבר ומאשים את עצמו זה רק עושה יותר גרוע. צריך רק לחשוב על העתיד איך לטפל ואיך להתחזק בזה.
"רוב הבחורים נכשלים, בזמנו של הרב וולבה שבעים אחוז התמודדו עם זה ובדור שלנו מעל תשעים אחוז. זאת בעיה שצריך להתמודד איתה בלי רגשות אשמה. מה שקרה קרה, לא לעשות מזה עניין. כדאי לראות את האגרת של הסטייפלער וזה מציל. אם חושבים על העבר זה רק הולך ונהיה יותר גרוע.
• • •
הכנס המקצועי הופק במאמץ משותף של הארגונים "איגוד המטפלים החרדי" – איגוד לפיתוח מקצועי של אנשי ונשות טיפול חרדים; "מבטח" - מרכז לטיפול בפגיעות; "מגן"- מרכז סיוע חרדי שמלווה נפגעים; "למרחב" – מרכז טיפול בגישה דינמית בירושלים, בית שמש, ביתר-עילית ורחובות; הפסיכולוגית הגב' שרי ברלינסקי מחברת הספר 'ראויה'; "סייפטק" – סינון איכותי מפוקח ואנושי; ובית הספר לפסיכותרפיה למטפל ולמטפלת החרדים בשיתוף הרי ירושלים (בני ברית); ידידה גולדברג- מובילת מיזם בשבילם, יוזמה המתכללת מענים לפגיעות בקהילות החרדיות.
הצגת כל התגובות