כמידי שנה יעלו המונים ביום הילולא דרשב"י בל"ג בעומר לציונו של הרה"צ רבי יוסף דוב הלוי רוזנשטיין זצ"ל אשר נספה באסון הטראגי שארע בציון הרשב"י בל"ג בעומר בשנת תרע"א ונטמן בסמוך במורד ההר בחלקת הקברים של י"ג הנספים באסון.
הרה"צ רבי יוסף דוב הלוי זצ"ל היה בנו של הרה"ק רבי צבי הערש מברדיטשוב – צפת זיע"א ונכדו של הרה"ק רבי משה'לי מברדיטשוב- צפת - טבריה זיע"א ונחשב כפארם של פארי החסידים בצפת ובטבריה, הרב זצ"ל היה אוצר כלי חמדה ונמנה על בני העלייה בטבריה, הרה"צ היה שוקד כל ימיו בדברי תורה ומחשובי תלמידיו של האדמו"ר ה"פחד יצחק" מבאיאן זיע"א אשר היה מכנה אותו בחביבות בשם "מיין בערל".
בשנת תרס"ו בעת נסיעתו לחו"ל זכה לקבל תעודת המלצה נלהבת ממרן הרה"ק בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניצא זצ"ל אשר מתאר את מעלותיו התרומיות בהסתמכו על דברי הרבנים מארה"ק אשר יעידון ויגידון צדקתו של האיש" ובהוסיפו מדבריו "גם חכמת אדם תאיר פניו"- פוק חזי מאן גברא רבה קמסהיד עליה !
בספר "עבודת הלווים" שיצא לאור לפני מס' שנים המלקט מתורתם של הרה"צ ר' משה ובנו הרה"צ ר' הרשיל זיע"א מובא סיפור המעשה ומצוין שהרה"צ רבי יוסף דב היה כל ליל שב"ק מסתגר בחדרו שעות ארוכות ולומד בספר הזוהר ורק לאחמ"כ היה עורך את הקידוש, רבים ראו בו קדוש ונשגב הממשיך את דרכיהם של אבותיו הקד' מנהיגי החסידות, אולם לדאבון לב הוא נלב"ע בצורה טראגית באסון מירון בעת אסון קריסת המרפסת במיטב שנותיו כשהוא בן מ"ב שנים בהותירו אחריו שבעה יתומים רכים.
אסון קריסת המרפסת ידוע בקרב הציבור ואירע כאמור בשנת תרע"א כשקהל רב הצטופף בהדלקה על הציון, לפתע פתאום נשבר המעקה וגג ביהמ"ד ומאות אנשים אשר עמדו שם נפלו אל החצר ומתוכם נפצעו רבים ונהרגו עשרה נפשות, בין ההרוגים היה הרה"צ רבי יוסף דב זיע"א אשר נטמן לאחר כיומיים בצלע ההר הסמוך למערת הרשב"י.
בספר "עדן ציון" שחיבר החסיד רבי ישעיה הורוויץ ז"ל מצפת כתב בעניין הזה, יש שאמרו אז שהיה (הריגת עשרה מישראל שנספו במפולת) מעין גמר של עשרה הרוגי מלכות, הנרמז בפסוק "וכל מעשר בקר וצאן וגו' שפרשת בחוקותי כמבואר בספה"ק בשם מהר"ש מאוסטרופוליא זיע"א.
בשנים האחרונות לאחר סידור המצבה ושיפוצה החלו המונים מבני המשפחה וקהל רב לפקוד את הציון לישועה ורחמים לכלל ולפרט. גם בשנה זו בעת ההילולא דרשב"י יעלו בני המשפחה, צאצאיו וקהל רב לציונו הקדוש אשר נמצא בסמוך לציון הרשב"י לשפוך שיח בתפילה ובתחנונים.