פרק א': בספר החדש 'ראה מעשה ונזכר' מאת הרה"ג ר' שמואל אהרון יודלביץ הביא חידושים מאת החכם משה קוניץ מאובן וכינהו - "הגאון זצ"ל[1]".
בדומה לכך הובא בספר 'ילקוט השבעתי אתכם' שערך וליקט איש ה'עדה החרדית' הרה"ג ר' אביעד נייגר, בו הוגדר משה קוניץ בתואר - "רבי זי"ע"[2].
כל זאת למרות שמרן הגאב"ד הגאון רבי ניסים קרליץ זצ"ל, הגדיר את החכם משה קוניץ - "אינו משלומי אמוני ישראל".
תקיף בדעתו במיוחד היה הדיין הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל שכתב שהחכם קוניץ היה - "מראשוני הרפורמים"[3].
לגאב"ד ולדיין, קדם רבה של למברג הגאון רבי יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל ה'שואל ומשיב' שהשווה את משה קוניץ לבלעם הרשע[4].
כפי שפרסמו בעבר סדרת מאמרים במדור 'היסטוריה ואקטואליה' אודות דמותו של החכם הגליצאי מנחם מֶנְדְל לֶפִין סָטָנוֹבֶר, השנוי במחלוקת בין גדולי ישראל, האם היה גאון צדיק מהוגי תנועת המוסר, או משכיל ידידים של אבות הרפורמה לדיראון עולם. כך גם דמותו של החכם משה קוניץ, רבה של אוֹבּוּדָה, ובפרקים הבאים נעסוק בהרחבה בפולמוס סביבו, שלא נח לרגע מאז ועד היום.
מי היה החכם משה קוניץ?!
האם היה משכיל ידידם של אבות הרפורמים, או ת"ח חרדי מגדולי ישראל?!
איזה ספר חיבר משה קוניץ בעד קדמות הזוהר וכנגד הגאון יעב"ץ?!
אלו אדמו"רים העריצו את קוניץ שהיה בעד בית כנסת מעורב גברים ונשים, עם עוגב בשבת?!
כדי לא להתערב במחלוקת בין גדולי ישראל, בסדרת מאמרים אלו כינינו את משה קוניץ כ"החכם", ואמנם פעמים שכתבנו את שמו ללא תואר, ואפילו לא ר', כיון שישנם מרבותינו זצוק"ל הסבורים שהוא היה רפורמי רח"ל.
• • •
החכם היהודי משה קוניץ חי ופעל באוֹבּוּדָה אשר בהונגריה (כיום בתוך בּוּדַפֶּשְׁט), בין השנים תקל"ד, תקצ"ז (1774, 1837).
קוניץ נולד לאביו ר' מנחם מנדל שהיה אדם עני. מצד אביו היה צאצא של הגאון רבי גרשון אשכנזי, ומצד אמו התייחס בקודש לבעל ה'חות יאיר' ולמהר"ל מפראג זי"ע.
קוניץ היה תלמיד חכם, וכיהן רבה של אוֹבּוּדָה, ובין היתר עסק בחקר תולדות ישראל. אחד מהספרים המפורסמים שלו הוא 'בר יוחאי', בו הוא תוקף ומשיב לטענותיו של הגאון יעב"ץ בספרו 'מטפחת ספרים' שפקפק בייחוס ספר הזוהר לתנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
(במאמר המוסגר יצוין שהגאון יעב"ץ לא פקפק לרגע בקדושת ספר הזוהר ח"ו, וכפי שכתב בפרק א' של ספרו: "הנה כל עצם ספר הזוהר קדוש הוא עצם השמים וטוהר", אלא רק התדיין מי חברו כדבריו: "כי קדוש הוא הספר ומחברו, יהיה מי שיהיה")[5].
עד אחרי בר המצווה למד משה קוניץ אצל רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ מחבר סדר משנה - על הרמב"ם, ולאחריו נסע לפראג לישיבתו של הנודע ביהודה - רבי יחזקאל לנדא, שם נגע לראשונה ב'חכמת ישראל כשהכיר את המשכיל יהודה ליב בן זאב והפך לידידו.
מפאת שמשה קוניץ התקשה בלימודיו הוא למד באופן פרטני אצל ר' ברוך ייטלס (מחבר 'טעם המלך' על 'שער המלך'), שלימים ספריו נאסרו ללימוד בישיבות הונגריה, והוא הוגדר כאחד מהמשכילים[6] אומנם ספרי ר' ברוך ייטלס נמצאים ב'אוצר החכמה' כמו חלק מספרי החכם משה קוניץ.
אצל ייטלס למד קוניץ תנ"ך, ספרות עברית, ואת הספר הפילוסופי 'בחינות עולם' של החכם הקדמון ר' ידעיה הפניני. בסוף שנותיו בפראג החל קוניץ לכתוב שירה עברית.
לאחר שנתיים בישיבה בפראג, נסע קוניץ ללמוד באוניברסיטת ברסלאו, ותוך שבע שנים השלים את שני ספריו, "המסות הגדולות" על מקומות מוקשים בדברי התלמוד, ו"העוין".
משה קוניץ לא נח, והמשיך לכתוב ולהוציא לאור ספרים נוספים שעסקו בתולדות ישראל כגון, "מעשה חכמים" (וינה 1805) שעסק בתולדות רבנו יהודה הקדוש מסדר המשנה, ועשר שנים אח"כ הוציא לאור את ספרו "בן יוחאי" (וינה 1815) לתולדות התנא רבי שמעון בר יוחאי וביאור מאמריו בכל ספרות חז"ל, ולהוכיח שרשב"י חיבר את הזוהר הקדוש, דלא כדברי הגאון יעב"ץ בספרו 'מטפחת סופרים'.
ספרים אלו חיבר קוניץ בתור רווק, ומכל זה אנו למדים על ידיעותיו הנכבדות בגיל כה צעיר. בשל שהתפרסמו חיבוריו אלה, קיבל קוניץ הצעיר שידוך יוקרתי בדמות בתו של סוחר עשיר עם נדוניה מכובדת.
המשך יבוא...
•
[1] 'ראה מעשה ונזכר' עמ' ר, ביתר עילית תשפ"ב, והביא את הפולמוס אודותיו בקצרה בהערת שולים.
[2] 'ילקוט השבעתי אתכם' כרך י', ירושלים תשע"ו עמ' 92-3 ואמנם הביא את הפולמוס אודותיו בקצרה בהערת שולים, והסיק שניתן לצטטו.
[3] תחומין יח עמ קכא
[4] קובץ תורני אור ישראל מג ריב, ספר בית ישראל לעטרת צבי מזידיטשוב ונדפס גם בשואל ומשיב שביעאה ח"ז חאו"ח ר"ס נד. וכן ראה ספר הדר יעקב ח"ו עמ' כד.
[5] הקטע המלא מדברי הגאון יעב"ץ: "הנה כל עצם ספר הזוהר קדוש הוא עצם השמים וטוהר... אל מאחר שנכשלו בו פושעים... בכל טעותן תולין באילו גדול ראיא מהימנא... ש"ץ שר"י שהמריד את כל העולם על בוראו, ומלא נביאו השקרן העז פנים העזתי שר"י כל תקלם תלו בספר הזוהר ורעיא מהימנא, ותיקוני זוהר... עתה אמרתי לא טוב הוא ספר הזוהר מנחש הנחושת שעשה משה רבנו ע"ה... ואחר שראה חזקיהו המלך שיצאה ממנו תקלה לדורות, שהביטו לנחש מוחש מוכחש, עמד וכתתו להפיק רצון מאת ה', והודו לו... כי קדוש הוא הספר ומחברו, יהיה מי שיהיה".
[6] ראה ספר 'יהדות הונגריה' עמ' 238, וירחון סיני חלק יח עמ' שכב הערה ז.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות