שנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2020 היוצא לאור היום (חמישי) זו השנה החמישית, סוקר את השינויים שחלו בעשורים האחרונים בחברה החרדית בתחומים מגוונים, בהם רמת החיים, החינוך, התעסוקה, מוביליות חברתית, פנאי ואורחות חיים.
- 1,175,000 חרדים בישראל; 140,614 - בני ישיבות ואברכים
- 13,100 סטודנטים חרדים; המקצועות הנחשקים באקדמיה
- התעסוקה החרדית, הכלכלה הביתית והשלכות ה'קורונה'
"כיכר השבת" מגיש את עיקרי הממצאים על מטלות הבית והאיזון עם העבודה:
בין עצמאות לשוויון
רק שליש מהחרדים (33%) סבורים שעבודה בשכר היא הדרך הטובה ביותר בה נשים יכולות להשיג עצמאות. פי שניים (67%) חושבים כך בחברה היהודית הלא-חרדית.
לכן, לא מפתיע שרק מעל מחצית (52%) מהחרדים סבורים כי שני בני הזוג צריכים לתרום להכנסות משק הבית, לעומת הסכמה רחבה בקרב היהודים הלא-חרדים (87%).
חלוקת תפקידים בבית
החרדים מביעים עמדה שמרנית גם בעניין חלוקת התפקידים במשפחה ובמטלות הבית. רק 46% מהחרדים סבורים שבני זוג עובדים צריכים להתחלק באופן שווה במטלות הבית, לעומת 81% בקרב היהודים הלא-חרדים. בחלוקה מגדרית, 61% מהגברים החרדים תומכים בחלוקה שוויונית כזו, בעוד רק 30% מן הנשים החרדיות מסכימות לכך (בקרב יהודים לא חרדים יש שוויון בין נשים לגברים בסוגיה זו 81%).
ואכן, הנשים החרדיות אחראיות על מרבית מטלות הבית, כמו כביסה (71%), בישול (67%) וניקיון (45%). גם הנשים היהודיות הלא-חרדיות לרוב אחראיות על מטלות אלו, אך בהיקפים נמוכים יותר - כך באשר לכביסה (57%), לבישול (47%) ולניקיון (38%). דמיון בין גברים חרדים וגברים יהודים לא-חרדים נמצא בכל הנוגע לתחום התיקונים בבית (68% ו-67% בהתאמה).
בכל הנוגע לטיפול בעניינים הכספיים, בקרב חרדים - האחריות מוטלת לרוב על הגבר (52%) ולא על האישה (13%), לעומת חלוקה שוויונית יותר בקרב גברים ונשים יהודים לא-חרדים (37% ו-26% בהתאמה; שאר המשיבים ענו שהאחריות מוטלת על שני בני הזוג).
איזון בין בית-עבודה
66% מהחרדים מרגישים שהם מתקשים לנהל חיי משפחה במקביל לעבודה, לעומת 55% מהלא-חרדים. 55% מהחרדים מרגישים גם שהסחות הדעת המשפחתיות מקשות עליהם לתפקד בעבודה, בהשוואה ל-44% מהלא-חרדים.
עם זאת, מהסקר עולה שהחרדים מרגישים שהם מצליחים להקדיש זמן לאנשים הקרובים להם בשיעור גבוה יותר מיהודים לא-חרדים, עם 73% מהחרדים שמרגישים שהם מוצאים זמן להקדיש לבני זוגם ולילדים, לעומת 65% מהלא-חרדים.
היכן עדיף להתגורר?
כמחצית (51%) מהחרדים מעדיפים להתגורר ביישובים עירוניים גדולים, לעומת 32% מהיהודים הלא-חרדים. האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית מעדיפה מגורים ביישובים כפריים-קהילתיים (40% לעומת 21% בלבד בקרב החרדים). 27% בקרב שתי הקבוצות היו רוצים לגור ביישובים עירוניים קטנים.
בעוד בית החלומות של היהודים הלא-חרדים הוא בית בודד (46%) ורק אחר כך דירה בבניין (20%), אצל החרדים ההעדפות הפוכות: 31% מהם היו מעדיפים לגור בדירה בבניין, ורק 26% היו מעדיפים לגור בבית בודד.
הצלחת הקשר הזוגי
תמונה דומה יחסית עולה בגורמים המזוהים כחשובים להצלחת הקשר הזוגי בהשוואה בין החברה החרדית לכללית.
היכן בכל זאת ניכרו הבדלים? 6% מהחרדים סבורים שלביטחון כלכלי יש השפעה על הצלחת הקשר הזוגי, לעומת 16% בחברה היהודית הלא-חרדית.
ומה בדבר גירושים? רק מיעוט מהחרדים (21%) סבורים שהם פתרון לבעיות בזוגיות, לעומת מעל מחצית מקרב הלא-חרדים (54%).
עורכי השנתון החרדי, ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר, מציינים כי "החברה החרדית מביעה באופן עקבי את העמדות השמרניות ביותר בחברה היהודית ביחס לערכי המשפחה והשוויון בין המינים, וכן מפגינה התנהלות מסורתית בניהול משק הבית.
"כך, בהשוואה לסקר דומה שנערך לפני עשור, החברה החרדית ממשיכה להיצמד למודל המשפחה הקלאסי. כמו כן, יציאת יותר ויותר נשים לשוק העבודה איננה משפיעה באופן דרמטי על מחויבויותיהן במשק הבית, והן נותרות האחראיות על התפקידים המסורתיים, בשיעור גבוה יותר משל נשים יהודיות שאינן חרדיות".
- נתוני השנתון החרדי מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משרדי ורשויות ממשלה והביטוח הלאומי