שתי שאלות דומות להפליא הגיעו לשולחנו של חבר 'המועצת' ורבה של 'רמת אלחנן' הגאון רבי יצחק זילברשטיין, משני אנשים העוסקים בקירוב רחוקים ששאלו האם מותר להם לחייך למצלמה, בשבת קודש.
השאלות מופיעות בשו"ת בעלון 'יקרה מפנינים', וכך דבר המעשה הראשון: אברך מבני ברק, צועד במשך שעתיים מידי שבת - מבני ברק לגבעתיים, כדי למסור שיעור תורה.
אחד ההורים של הנערים המשתתפים בשיעור, כועס מאוד על ה"הדתה" שעושה אותו אברך בשכונה החילונית ובל כך הוא אורב לאותו אברך בפינת הרחוב, ומצלם אותו מידי שבת בשבתו, ושולח לקבוצת הוואטסאפ השכונתית, תוך שהוא כותב "זהירות! המיסיונר הגיע".
האברך שואל את הגאון רבי יצחק זילברשטיין - "אולי אני יחייך למצלמה ולא אראה את עצמי נזוף וכועס, וכך יבואו עוד אנשים לשיעור שלי, שיראו אדם חביב ולא כעוס?".
השאלה הנוספת הגיעה מאישה חסידית, שגם היא עוסקת בשיעורי תורה בשכונה חילונית, הפעילות שלה היא בשכונת צור הדסה בירושלים, והיא מוסרת שם שיעורים מידי שבת.
גם שם ישנה אישה שמאד מפריע לה ש"הדוסית מגיעה", והיא מצלמת אותה בשבת וכותבת בקבוצת הוואטסאפ השכונתית: "הזהרו! נשות הטאליבן הגיעו".
האישה מספרת כי היא מחייכת למצלמה ואכן החיוך עובד ומידי שבוע אישה חדשה מצטרפת לשיעור בזכות התמונה המחויכת.
לאחר דיון ארוך עם ראיות רבות לכאן ולכאן, הגר"י זילברשטיין פסק כי "כמו שראינו שמותר להשתמש ביין נסך כדי להרגיל את הגוי שלא ירגיל עצמו בכך, אם כן מותר לאברך לחייך למצלמה, ללמד את האבא שלא ירגיל עצמו בכך".