מעולם לא קרה שחרדי אנטי-ציוני רצח ציוני על רקע פוליטי, או אפילו היה קרוב לכך. לעומת זאת, התנועה הציונית רצחה את שליח הרב זוננפלד, רבי ד"ר יעקב ישראל דה האן, על רקע פעילותו להשגת הסכם שלום עצמאי עם הערבים, ומעולם לא התנצלה על כך.
במהלך פורים הזה הפוליטיקאים הציונים צעקו "הסתה", "הסתה" על רקע מיצג אנטי-ציוני במאה שערים תוך הקניית פרשנות יוצרת ומעוותת לבובות (כאילו החוט שבא להעמיד את הבובות הוא קריאה חס וחלילה לרצח). הייתי אומר, שזה מקביל לכך שיגאל עמיר יטען שרבין מסית נגדו, אבל ההבדל בין רבין לאנשי מאה שערים, שהאחרונים מעולם לא החזיקו כלי רצח בידם.
בניגוד לציונים, תושבי מאה שערים מתנגדים באופן עקבי לכל אחיזת חרב, וקל וחומר להתנקשות פוליטית. באה התנועה שחרטה על דגלה את האלימות המזויינת והפיכתה לערך ומאשימה בהסתה לרצח אנשי זרם ביהדות, שמתנגד לכל התחמשות או אפילו ללימוד איך להשתמש בנשק. תושבי מאה שערים במחאתם אינם באים חלילה לצאת במלחמה מזויינת נגד הציונים, אלא מפגינים את סירובם להצטרף למלחמה המזויינת של הציונים נגד הערבים. באים אנשי הכיבוש ומאשימים את אותם אנשי תורה, שהם הם האלימים.
ומתוך שעסקינן בהסתה ובדה-האן אפליג אף לנתיב זה: ההסתה הכי חריפה, זו שהכשירה יותר מכל את הקרקע לרצח רבין, הייתה חוסר הגינוי של רצח רבי ד"ר יעקב ישראל דה האן, עד תפישת מרצחיו והמשלחים כלגיטימיים. המתחרה על הכתר אינו הטענה הלגיטימית "רבין קובר את הציונות" ואפילו לא הסיסמא הלגיטימית ואולי הנכונה "פרס יחלק את ירושלים", אלא חוסר הגינוי של ההתנקשות במתווך השלום מטם האו"ם, הרוזן ברנדוט, ותפישת מרצחיו והמשלחים כלגיטימיים עד כדי הפיכת אחד מהם, יצחק שמיר, לראש ממשלה. התמיכה ברצח שני עושי השלום האחרים היא שהכשירה הקרקע לרצח ממשיכם החיוור, יצחק רבין.
אסיים רשימה קצרה זו בתרגומי לשיר של רבי ד"ר יעקב דה האן. ספרותו של דה האן נחשבת אף בהולנד לאוונגרדית. להלן שירו, אך אקדים לכך הערת אזהרה, שמדובר בתרגום מתרגום:
הָרֶגַע: זֶה שֶׁבּוֹ מִלְיוֹנֵי קַרְנֵי אוֹר
מִתְאַחֲדוֹת וּמִתְפָּרְקוֹת לְנִפְרָד.
נֶצַח עַל עַצְמוֹ לֹא יוּכַל לַחֲזוֹר
הַכֹּל מִשְׁתַּנִּים, אֲבָל בַּהִשְׁתַּנּוּת, נוֹתָרִים אֶחָד.
הצגת כל התגובות