מדוע רוצים בעלי הממון לתרום לעמותות? מדוע הם עושים זאת דווקא באמצעות קרנות פילנתרופיות? והכי חשוב – כיצד נוכל למנף את התובנות? כל התשובות – בכתבה שלפניכם:
מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, הוכתר כתורם האמריקני הנדיב ביותר בשנת 2013 - אחרי שתרם מניות בשווי 970 מיליון דולר. בארץ, כל המיליונרים יחדיו תורמים סכום דומה בשנה אחת. רבים מהם עושים זאת ממניעים ציניים, אולם לא מעט מהם – מונעים מהרצון להפוך את העולם למקום ראוי יותר.
שנים של ניסיון לימדו אותנו מה עומד מאחורי מדיניות התרומות של קרנות ושל פילנתרופים. החל מתחושה פנימית, עובר במירוק מוניטין וכלה בהקלות מיסוי – ברגע שמבינים את המניעים לתרומה, קל יותר לכוון למטרה הנכונה, ולענות לצרכים של הקרנות והתורמים. משם - הדרך להצלחה בגיוס כספים סלולה הרבה יותר.
אז מדוע בעלי הממון תורמים?
כדי להיטיב עם העולם
בעלי ממון, כמו רובנו, רוצים להיטיב עם העולם. הם מעוניינים להפוך את העולם למקום טוב יותר עבורנו, ועבור ילדינו ונכדינו. למרבית המזל – יש בידיהם האמצעים לעשות זאת. הם תורמים זמן, ניסיון והרבה מאוד כסף. רבים מהם אפילו מפעילים מנגנון מורכב של סינון הבקשות לתרומות ולתמיכה מה שכרוך מבחינתם בעלות והתעסקות לא קטנה- הכל למען המטרה הראויה.
כבוד ויוקרה
בעולם בעלי הממון כמות הנכסים והכסף חשובים, אך לתרומות ולהשתייכות למטרות טובות כבוד ומשקל רב. לאחר שהצליחו בעולם העסקים, רבים מבעלי ההון מתהדרים (ולרוב בצדק) בכובעי הצדקה והתרומה לחברה. כך הם מרגישים ומראים לעולם שלא הכסף לבדו הוא שמניע אותם, אלא גם הרצון להיטיב עם העולם.
במקרים הקיצוניים ביותר – התרומה מגיעה עם חובה להכרה ציבורית ואפילו הנצחה. הם יבקשו (ואף ידרשו) שהפרסומים על פעילות העמותה יכללו את תרומתם, וששמם יונצח על קיר הספרייה, בית החולים, המוזיאון ובית הכנסת.
חשוב לזכור שבמיוחד בישראל – ממון רב גורר עימו ביקורת רבה, ואפילו אנטגוניזם. התרומות מסייעות לבעלי הממון למרק את המוניטין ולהציג חזות טהורה יותר.
פטור ממס
לצד המניעים הנעלים יותר, והנעלים פחות – יש גם שיקול פרקטי. רשויות המס בישראל מציעות פטור ממס על תרומות, העומד על 35%. תרומה מוכרת לצרכי מס אם היא ניתנה למוסד שקיבל אישור לפי סעיף 46. התרומות הן חלק מקובל מתכנון המס של בעלי הממון בישראל.
בארה"ב לדוגמא, עומד הפטור ממס על תרומות בסך כולל של 50% , מה שכמובן מעודד את בעלי ההון לתרום.
תרבות של צדקה
התחלנו ממניע טהור יותר, עברנו למניעים ציניים – ונסיים במניע טהור מידות. רבים מהתורמים גדלו בתרבות של נתינה, עזרה וצדקה. רבים מהם לוקחים את התרבות הזאת עימם ומיישמים אותה הלכה למעשה בשטח, כחלק מהתרבות של משפחתם ושל סביבתם.
כיצד בעלי הממון תורמים? לרוב – באמצעות תרומות באמצעות קרנות פילנתרופיות
רבים מבעלי הממון נעזרים בקרנות פילנתרופיות כדי לתרום לעמותות. הם סומכים על הקרנות הללו שיוכלו לבחור את המטרות הראויות ביותר, ולנהל את התמיכה בעמותות ממש כמו עסק מסחרי. וכמובן – שישמרו על שמם הטוב של התורמים וידאגו לזיכויי המס המתאימים.
בניגוד לגופים כגון עמותות או מלכ"רים, קרנות פילנתרופיות אינן מעניקות שירותים או מקדמות באופן ישיר אוכלוסיות מסוימות או אג'נדות, אלא מתרכזות במימון ארגונים אחרים במגזר השלישי. קרנות פילנתרופיות יכולות לעסוק בתרומות ותמיכות צדקה עם חשש מועט יותר לביקורת או לחצים לעומת ארגונים ציבוריים או עסקיים. לרוב, קרנות פילנתרופיות בוחרות לממן פרויקטים העוסקים בשינוי חברתי או בקידום חידושים.
קרן פילנתרופית היא ישות משפטית אשר מקבלת את מימונה מבעלי הון שונים (מחברות ותאגידים ועד משפחות ויחידים). הסכומים המועברים לקרן מיועדים למטרות צדקה בתחומים שונים - בהתאם למטרות שהגדירו בעלי ההון התורמים. הקרנות הללו תומכות בעמותות אשר יכולות לספק מסמך המזכה את הקרנות ממס בארה"ב, בישראל או בכל מדינה אחרת שבה רשומה הקרן.
קרנות פילנתרופיות אשר משכנן בחו"ל מעבירות מידי שנה סך של מיליארד וחצי דולר לעמותות בארץ, העוסקות בתחומים העומדים בקנה אחד עם מטרות הקרן (וכמובן – יכולות לספק את האישור הנדרש).
כיצד כל זה מסייע לנו?
שנות ניסיון סייעו לנו במרכז לגיוס כספים - מל"כ, להבין מה עומד מאחורי התרומה של בעלי הממון ושל הקרנות. אנו מבינים את האג'נדה, המטרות הכספיות, הערכיות והחברתיות. ידע, כך אומרים, הוא כח. ובמקרה הזה – התובנות הללו מנחות אותנו בכל תהליך של גיוס כספים מקרן פילנתרופית או מתורם פרטי.
אנא צרו עימנו קשר לכל שאלה ותהיה – נשמח לייעץ, ללוות ולסייע.
הכותבת הינה גב' חני סודרי העוסקת בייעוץ, ליווי והגשת בקשות לקרנות העומדת בראש המרכז לגיוס כספים בע"מ.