סיפורה המרתק של הבורסה ליהלומים בישראל | מסע מצולם בבניין השמור וריאיון מיוחד

דברים רבים ניתן ללמוד מהדוגמאות שבחרו חז"ל כדי להמחיש את כוונתם. דוגמה אחת לכך היא מה החשיבו חז"ל למלאכה חשובה ומה פחות. בגמרא נאמר: "מְצִיאַת עַבְדּוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִים הֲרֵי הוּא שֶׁל עַצְמָן: אַמַּאי לֹא יְהֵא אֶלָּא פּוֹעֵל וְתַנְיָא מְצִיאַת פּוֹעֵל לְעַצְמוֹ? בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ נַכֵּשׁ עִמִּי הַיּוֹם עֲדֹר עַמִּי הַיּוֹם אֲבָל אָמַר לוֹ עֲשֵׂה עִמִּי מְלָאכָה הַיּוֹם מְצִיאָתוֹ לְבַעַל הַבַּיִתאָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכָא בְּעֶבֶד נוֹקֵב מַרְגָּלִיּוֹת עָסְקִינַן שֶׁאֵין רַבּוֹ רוֹצֶה לְשַׁנּוֹתוֹ לִמְלָאכָה אַחֶרֶת". כשרצו חז"ל לציין למלאכה חשובה, מלאכה שבעל הבית לא יהיה מוכן להפסיד, הם בחרו בעיסוק הכולל חומר גלם יקר וראו בו כבר אז מלאכה שיש בה ערך רב.

ולמה ליהודים יש יד בענף היהלומים יותר מבשאר הענפים?

סגן הנשיא, אשר אייזן: "הענף הזה הוא קשור ליהודים דווקא בגלל הסביבה בה חיינו. היהודים העדיפו לסחור בדברים שיכילו ערך גבוה מצד אחד אך גם יוכלו ליטול אותם ולקחת בקלות כאשר יחלו פרעות או גירושים חלילה, כל הנכסים ניידים ויכולים להילקח בקלות ממקום למקום. ההשפעה כה רבה עד שישנן מילים ומושגים שנכנסו מהיהודים לעולם המסחר ביהלומים".

נשיא הבורסה: "זה דבר נכון מאוד, תמיד מפתיע לראות את גודל ההשפעה, גם כשאתה בסין וסוגר שם עסקה כל שהיא אתה תשמע את הברכה המסורתית לסגירת עסקה בתעשיית היהלומים "מזל וברכה" או בקיצור "מזל". זאת מילה שמשמשת את כולם בכל העולם".

כשאמרתם שישנם שיעורי תורה, הכוונה היא למשהו מסודר או יותר שיעורים ספונטניים?

סגן הנשיא: "השיעורים בבורסה הם מסודרים ומתוכננים, יש שיעורים בדף יומי, שיעורים בפרשת שבוע, שיעורים בהלכה ועוד. אחת לשבוע מגיע לפה גם הרב ברוך רוזנבלום למסור שיעור. בית הכנסת פעיל פה כל הזמן, ממש איצקוביץ' בזעיר אנפין.

"מלבד זה ישנם שיעורים ותפילות שמתקיימים במשרדי הבורסה ביוזמות פרטיות, יש פה את כל הדרוש לאדם חרדי להרגיש טוב. בכלל אפשר לומר שלמרות חילוקי דעות שיש באופן טבעי לאנשים מרקעים שונים, תמיד שורה אווירה של קבלת האחר ולא הופכים את חילוקי הדעות לסיכסוכים אישיים חלילה".

נשיא הבורסה: "לא תמצא פה מתחים בגלל דת או משהו כזה. תמיד יש שיתוף פעולה ותחושה ביתית וקשרי ידידות בין כולם. חשוב לנו לשמור על אווירה טובה ויחסים טובים כבני אדם וגם בגלל שמגיעים לפה מהעולם כולו וחשוב לשקף להם את ההרמוניה הנפלאה שיש לנו בארץ.

"בכלל, בבורסה ישנה רמת אמינות גבוהה מאוד, עסקאות ענק יכולות להיסגר בכמה מילים שבעל פה שנכתבות על צטלה קטן וכולם יעמדו בדיבורם".

המצב הזה לא פותח פתח למחלוקות או גניבות? עד כמה המנגנון הזה שמבוסס רק על אמון מחזיק מעמד?

נשיא הבורסה: "תראה, גם בעסקים שמבוססים על עורכי דין וחוזים הדוקים אתה רואה שישנן תקלות רבות. אבל אפשר לומר שאחוז התביעות שיש בבורסה בגלל שעובדים במערכת מבוססת אמון הוא זניח כל כך ואין לו משמעות, אפילו לא אחוז אחד ממחזור המכירות שבבורסה נתקל בבעיות.

"מלבד זאת, בבורסה ישנה מחלקה משפטית שבה נמצא מוסד הבוררות, יושבים שם אנשים שנבחרים לשמש כבוררים בהגרלה שנעשית בצורה חשאית ומוכיחה את עצמה כמערכת טובה. גם ליווי משפטי יש לבורסה על ידי משרד עורכי דין מהגדולים במדינה.

"גם בתי המשפט מכירים במערך המשפטי הפנימי שלנו, נדיר מאוד שבתי המשפט יחלקו על פסק בוררות ויאמרו אחרת מהבוררות. כל הדברים האלה משקפים את האיכות של המוסד הזה ואת החשיבות של פסק שמתקבל בו, אלה דברים שאין במקומות אחרים".

יש הסכמי סחר גדולים שהבורסה עושה באופן רשמי? היא מעורבת בדברים כאלו?

נשיא הבורסה: "בוודאי, הסכמי אברהם התחילו דרך קשרי בורסה, ההסכם הראשון מול איחוד האמירויות היה בין הבורסה הישראלית לבורסה בדובאי, אלו הסכמים איכותיים שפרצו גבולות. היינו גם בקטאר לפני זמן קצר במטרה לקדם הסכמים של שיתוף פעולה ברמה גבוה".

עד כמה ליהודים יש השפעה בעולם היהלומים?

מנכ"ל הבורסה: "ההשפעה היא בין לאומית וחזקה ביותר. אפילו את המחירון של היהלומים קובע יהודי דתי בשם מרטין רפפורט. לדעתי יש גם אלמנטים שהגיעו מהשואה, יהודים שהגיעו בחוסר כל רצו לבנות את עצמם עם מסחר שאפשר להתנייד איתו ולהכניס ערך רב בפריטים קטנים ולא להיקשר לנדל"ן למשל".

נשיא הבורסה: "בעבר היו כמה נשיאים לבורסה בישראל שקידמו את התפתחותה בארץ, כאשר נשיא הבורסה משה שניצר היה דמות מרכזית בהובלת ההרחבה של פעילות הבורסה, הוא פעל הרבה למול דמויות ממשלתיות והגיע להישגים יפים, הוא הביא הסכמים שונים ממדינות שונות בעידוד הממשלה והביא לפריחה גדולה, עד כדי כך שאם נסתכל שלושים שנה אחורה נראה שכסף זר היה מגיע לישראל בעיקר מענף היהלומים, אולי 50% מהיצוא במדינה היה מסחר ביהלומים".

היחס הזה נמשך תמיד? איך היחסים עם הממשלה היום?

נשיא הבורסה: "היום לצערינו זה אחרת, יש שחקן חדש במגרש העסקי, ההייטק. המדינה כיום משקיעה את מירב המאמצים שלה בפיתוח הענף הזה, וזה מובן, ההייטק למעשה מספק הכנסות אדירות למדינה והמיסוי שם הוא עשרות אחוזים מכלל המיסוי במדינה, אבל מצד שני זה חבל להזניח ענפים נוספים וותיקים. אני תמיד אומר, גם אם יש לאבא ילד אחד מוצלח הוא לא יכול להזניח את הילדים האחרים. בפרט שהבורסה בנוייה מאנשי תעשייה, אנשים יציבים שלא סובלים מתנודות גדולות כמו שיש בעולם ההייטק".

מנכ"ל הבורסה: "ישנה נקודה נוספת, היום התחרות בענף היהלומים היא לא בין בורסות, היא בין מדינות. כל מדינה עוזרת לענף היהלומים שאצלה ורואה בו מפתח חזק לעסקאות בין לאומיות, אפשר לראות את זה בהודו ובדובאי שהפכו להיות, בסיוע ממשלתי, למעצמות בענף".

עם מי יש לישראל קשר ממדינות העולם?

נשיא הבורסה: "ישראל חברה בפדרציה העולמית של הבורסה ואף נחשבת לחלק מוביל בה. יש לישראל בענף הרבה משמעות, למשל בביקור שערכנו בקאטר לפני זמן קצר היתה זאת הפעם הראשונה שהוזמן גוף ישראלי רישמי למדינה שם, והם בחרו לעשות זאת עם הבורסה דווקא".

יש נסיונות מצד הבורסה לקדם תהליכים חדשים בנוגע לענף?

נשיא הבורסה: "אנחנו מנסים לעשות פה איזור סחר חופשי ממס כמו שעשו בדובאי, נפגשנו עם הרב גפני והוא גם כן תומך בתהליך, הוא אף דאג שיכירו את ענף היהלומים במסגרת הסדר הפיצויים בעקבות מלחמת חרבות ברזל".

מנכ"ל הבורסה: "למעשה, בגלל שכיום בדובאי יש 0% מס חברות, בהבטחה שלטונית לחמישים שנה קדימה חברות רבות העדיפו להעביר את הפעילות שלהם לשם, זה דבר שאי אפשר להתחרות בו ללא סיוע מהממשלה".

איפה הדברים עומדים מצד הממשלה? יש נכונות לסיוע מצד המשרדים הגדולים?

נשיא הבורסה: "כן, יש רצון. ראש רשות המסים החדש שי אהרונוביץ בא מתוך נכונות לסייע, יש שיח מולם שמתנהל אומנם באיטיות אבל מתקדם.

"גם משרד הכלכלה תומך בדבר, רק מול משרד האוצר ואגף התקציבים יש קושי להשיג התקדמות, הכל כלול בהרבה בירוקרטיה שמתנהלת לאיטה, אבל לנו זה מסוכן, ברגע שהבורסה תאבד מכוחה יהיה קשה מאוד לשקם אותה חזרה".

סגן הנשיא: "אנחנו מציעים למדינה מודל עסקי שלא דורש ממנה להעניק לנו תקציבים, כל הדרוש הוא הטבות לתושבי חו"ל, לחברות זרות, כדי שיבואו לפה ויביאו כסף זר. זה יכול לשפר עסקים רבים במדינה, יש לזה השלכה רחבה הרבה יותר מאשר רק ענף היהלומים, זה כולל שכירות מבנים וצרכנות".

מנכ"ל הבורסה: "גם הבורסה עצמה פועלת להסרת חסמים רגולטורים, אנחנו מעוניינים לאפשר לענף להיפתח בזה שנסיר חלק מהדרישות שהיו בעבר. כמו הפחתת ערבויות ב-50% והקלות בדמי חבר לעידוד הצטרפות דור חדש של סוחרים.

"בנוסף, ישנה תוכנית להקים מפעל ייצור בבורסה שבוא יעבדו לפחות עשרות עובדים שיעברו התמחות וילמדו את העבודה בצורה מקצועית, המפעל יהיה מהמתקדמים ביותר בעולם ויכלול מכונות אוטומטיות שיקלו על המלאכה יוכלו להביא לייצור איכותי שלא נמצא הרבה כמוהו בעולם".

סגן הנשיא: "זה פרויקט שטמון בו פוטנציאל גדול עבור צעירים רבים ועבור הציבור החרדי, אפשר יהיה ללמוד מקצוע מכובד ולהתפרנס בכבוד במקום יציב. עם הזמן אנחנו נגיע גם לייצור תכשיטים ועוד דברים נוספים, הכל במטרה לשקם את מוסד היהלומים ולהחזיר אותו לחוד החנית.

"באם המדינה תיקח חלק ותסייע לנו נוכל להקים פה מקום עבודה איכותי עם אופק תעשייתי יציב עבור משפחות חרדיות רבות, תעשיית היהלומים נוגעת בחלקים רבים ואפשר יהיה לצמוח יפה כשכאמור יש פה תשתית מותאמת לכל מה שנצרך לאדם הדתי".

סיימנו את הראיון המרתק ויצאנו לסיור בבנייני הבורסה. בגלל האופי של העבודה הפועלת סביב השעון יש בתוך בנייני הבורסה כל דבר שאדם צריך, מסעדות וחניות נוחות, חדר עזרה ראשונה עם פראמדיק צמוד, בית כנסת פעיל ואפילו בית חב"ד...

כמו כן, בשנים האחרונות הוקמה בתוך הבורסה מלטשה בה מייצרים יהלומים מחומרי גלם המגיעים לבורסה. במשך השנים פותחו כמה פיתוחים ייחודיים במלטשות הבורסה, אבל מעניין לציין שלא נרשם עליהם פטנט, והסיבה היא שבכלים לליטוש לא תמיד יש עניין בייצור המוני, לפעמים אדם צריך לייצר רק לצורך המפעל שלו, ומשום כך, אם יעלו על הכלים פטנט יהיו חייבים לפרט את כל צורת ההכנה כדי לקבל עליה פטנט וכך יחשפו את סוד המכשיר, ומכיון שאין איסור אלא על סחר יוכלו אנשים רבים לייצר את הכלי לצורך שימוש אישי, לכן העדיפו פעמים רבות שלא לרשום פטנט כלל.

בבורסה ישנו גם אולם מיוחד למסחר בו יושבים סוחרים רבים ומנהלים את המשא ומתן ואת בדיקת הסחורה. באולם ישנו גם כן חדר שבו יושבים אנשי מקצוע מומחים מהתחום כולל גם גמולוגים מוסמכים ושם מעניקים חוות דעת מקצועית על אבנים שונות.

בתוך כל המכונות, התוכנות והסוחרים אפשר כמובן לראות את גולת הכותרת, היהלום שבכתר פשוטו כמשמעו, חבילות רבות של יהלומים בצורות וגדלים שונים כשהכל מונח על השולחנות ללא חשש, הכל בגלל מערכת האמון שישנה בתוך הבורסה, כך שהכל נשמר בסדר מופתי ומתוך אחריות גדולה.

ולסיום אולי כדי להביא סיפור מעניין שמלמד כמה אדם המקפיד על קיום מצוות יצא נשכר אפילו אם בהתחלה נראה שהוא מפסיד מכך.

באחד הימים יהלומן ותיק איבד שקית המכילה יהלומים בערך משוער של 200,000 דולר בסביבת מתחם הדר דימול, סמוך לבורסה. נערכו חיפושים בכל האזור ונסרקו מצלמות האבטחה, אך לא נמצא כל פרט המסייע במציאת היהלומים משום שהמקום בו איבד הסוחר את השקית לא היה מכוסה במצלמות. מדובר היה ביהלומים שאינם בבעלותו של אותו סוחר וללא כיסוי ביטוחי. כך שהמאבד היה עלול להיאלץ ליטול הלוואה משמעותית לפיצוי הבעלים אילו היהלומים לא היו מוחזרים.

למזלו, סוחר יהלומים צעיר מבני ברק בעל ותק של חמש שנים בענף, הבחין בשקית השקופה המוטלת על הקרקע. "מיד זיהיתי שמדובר במשהו שיש להרים, ולתדהמתי גיליתי שמדובר ביהלומים", סיפר. "העברתי את המציאה ללא דיחוי למחלקה המשפטית של הבורסה, שם נבדקו היהלומים והוערך שווים".

בתחילת השבוע, כאשר המאבד פנה להנהלת הבורסה לדווח על האבדה, התבשר כי השקית אותרה וכי יוכל לקבלה בחזרה לאחר שיספק פרטים מזהים. "לא האמנתי שאראה את היהלומים שוב", הודה. "מוצא האבדה הוא אדם ישר באמת שלא ראיתי רבים כמותו".

המוצא הסביר כי השבת האבדה הייתה מבחינתו מובנת מאליה: "זהו החינוך שקיבלתי - לא לגעת במה שאינו שלי. לא היה לי ולו לרגע פיתוי לקחת את היהלומים. בנוסף, קוד ההתנהגות בבורסה מחייב יושרה והשבת אבדות".

>> למגזין המלא - לחצו כאן

דמותו של המוצא הישר מובנת מאליה - מדובר באשר אייזן. הסיפור עורר הדים רבים בישראל ואף בבורסות נוספות ברחבי העולם. לימים, האמון הרב שהסיפור יצר סייע לאשר בהתמודדות לתפקיד סגן הנשיא בבורסה, הוא נבחר ומשמש כבר קדנציה שניה בתפקיד, זהו הישג יפה בפרט לאור העובדה שהוא החרדי היחיד הנושא תפקיד רשמי כחלק מחברי הנהלת הבורסה ליהלומים. גמילות חסדים היא כידוע מהדברים שאדם אוכל מפירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.