הקיצוץ בקצבאות הילדים והטלת מס הבריאות ודמי ביטוח הבריאות הם רק חלק מהגזירות המוטלות בימים אלה על עקרת הבית. אפליה קשה בפניה ניצבת עקרת הבית נגלית בבואה לבקש קצבת נכות במקרה של אובדן היכולת לתפקד כעקרת בית עקב מחלה, תאונה או פגיעה אחרת.
תקנות חדשות של המוסד לביטוח לאומי אשר לכאורה, מבקשות ל"ייעל" את ההליכים ולהקל על הנשים – מקשות למעשה על מצבן של המבקשות.
בקהילה המקצועית המלווה הגשת תביעות מסוג זה ישנה תחושה קשה כי המגמה היא דחייה גורפת של בקשות להכרה בנכות של עקרות הבית.
לכאורה, אפשר להגדיר את התהלין, כניסיון לחסל את המושג 'עקרת הבית', ולמנוע ממנה את הזכויות המגיעות לה לצד הכבדת עול המיסים על מעמד חלש זה.
עבודתה של עקרת הבית, כוללת את כל המטלות אשר כרוכות בתחזוקת הבית, כגון טיפול בילדיה, ניקיון, כביסה, בישול וכדומה. גם כאשר היא נעזרת באנשים אחרים לצורך ביצוע עבודות הבית, היא עדיין נחשבת ככזאת על פי החוק. עקרת הבית אינה מתפרנסת והיא מסתמכת על הכנסות בן הזוג.
איש לא יודע להעריך כמה שכר היה על עקרת הבית לקבל תמורת עמלה, לו הייתה מקבלת שכר בעדו - אולם אין ספק שהוא היה צריך להיות גבוה מאוד. שעות עבודתה האינסופיות של עקרת הבית - רבות, בכל קנה מידה מעבודה במשרה מלאה.
בין אם ימומשו גזירות התשלומים הנוספים על עקרת הבית בדמות מס הבריאות ובין אם לאו, אנו עדים לפיחות זוחל במעמדה של עקרת הבית. והעמדת בפני מכשולים בכל פינה בחייה.
חוק הביטוח הלאומי מפלה לרעה את עקרת הבית מאז חוקק. עיקר האפליה - בהצבת תנאים מחמירים בפני עקרות בית לקבלת גמלת נכות. לאחרונה דוחה המוסד תביעות רבות בטענה כי הנשים ''לא איבדו את כושרן לתפקד כעקרת בית''
התנאים מקוממים ובלתי סבירים
עו"ד שרונה תגר, מומחית לזכויות ותביעות ביטוח לאומי, אומרת כי "המוסד לביטוח לאומי בוחן את תפקודה של עקרת הבית בהצלחתה לבצע את מטלות הבית באופן שלא משקף את תפקודה האמיתי ואת עומס המטלות המוטל עליה".
לדבריה: "לאחרונה נעשה ניסיון בכנסת לשנות את החקיקה בעניין הערכת כושר התפקוד של "עקרת בית נכה" לצורך קבלת קצבה נכות לאומי ולהחליף את בחינת התפקוד במטלות בבית בודדות בבחינת כושר ההשתכרות של האישה על פי קריטריונים של גיל, השכלה, ניסיון תעסוקתי וכדומה".
"זהו הניסיון הרביעי במספר" אומרת עורכת הדין תגר "כאשר הצעת החוק שהוגשה לשולחן הכנסת מציעה לבטל את ההבחנה הקיימת בין אישה וגבר בעניין זה, ולקבוע שהקריטריון לקבל קצבה ייקבע, לגבר ולאישה, על פי כושר ההשתכרות בלבד''.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השש-עשרה, על שולחן הכנסת השבע-עשרה, על שולחן הכנסת השמונה-עשרה ולאחרונה, על שולחן הכנסת התשע עשרה. האם הפעם יצליחו חברי הכנסת הנוגעים בעניין להציל את עקרת הבית הנכה? כלל לא בטוח. ''הצבת החסמים המשמעותיים בפני עקרת בית לקבלת קצבת נכות חוסכים תשלום קצבאות ומדובר בתנאים מקוממים ובלתי סבירים" אומרת עורכת הדין תגר.
ההנחה בבסיס החוק הקיים היא, שבן הזוג יפרנס את האישה, ולכן לא נבדקת יכולת השתכרותה, בעוד שבמצב הפוך – קבלת הקצבה לגבר נכה – נמדדת על פי כושר השתכרותו.
אלא, שפעמים רבות, עקרות בית הסובלות ממספר רב של מחלות ובעיות רפואיות זוכות לקבל מהמוסד לביטוח לאומי נכות רפואית גבוהה, אולם נכשלות במבחן התפקודי ונקבע לגביהן כי הן "מסוגלות לתפקד במשק הבית".
"כלומר", מסבירה עו''ד שרונה תגר "'לא זו בלבד שעקרת הבית חייבת לעמוד בתנאי זכאות רפואית מחמירים מאלו הנדרשים מאישה עובדת או מגבר כלשהו, היא נדרשת להוכיח מה שקשה מאד להוכחה – שאיבדה לפחות 50% מכושר העבודה במשק הבית שהיה לה לפני הפגיעה''.
עד לאחרונה, עקרת בית המגישה תביעת נכות נשלחה ע"י המוסד לביטוח לאומי למכון להערכה תפקודית. במהלך הבדיקה התבקשה הנבדקת לבצע מטלות בית שונות, לדוגמה: קילוף תפוח אדמה, סחיטת סמרטוט רטוב וכדומה. במידה והאישה מצליחה להוכיח כי אינה מסוגלת לבצע מטלות אלה היא מקבלת אישור לאובדן היכולת לתפקד כעקרת בית.
בדיקה זו זכתה לביקורת רבה ונשים רבות חוות אותה כמשפילה. לא זו אף זו, נשים רבות טענו כי בדיקה קצרה זו, אין בה כדי להוכיח אובדן תפקוד במשק בית הכולל עשרות מטלות שונות ובייחוד, את הקושי שבעשייה מצטברת. גם העובדה כי לא נקבעו קריטריונים ברורים ל"אובדן תפקוד במשק הבית" חסמה את דרכן של נשים רבות לקבלת קצבת נכות.
גם חברת הכנסת שלי יחימוביץ התבטאה בחריפות על הפגיעות בעקרות הבית. בנאום שנשאה התייחסה ישירות לשר האוצר והאשימה אותו בפגיעה קשה בציבור הנשים ''אין לו מושג איך נראה הג'אגלינג הזה – להיות גם מנקה, גם מבשלת, גם מורה פרטית, גם נהגת, גם מפיקת על, גם מחנכת, גם סבלית, גם פסיכולוגית, גם מנהלת החשבונות וגם המפקדת של התא המסובך הזה שקוראים לו משפחה".
"כמה דווקא לאימהות העובדות שבינינו, רגע הכניסה הביתה, לתפקיד עקרת הבית, הוא פי כמה וכמה מאתגר פיסית ונפשית מהעומס בעבודה"'.
נהלים חדשים במוסד לביטוח הלאומי
החל מחודש פברואר השנה, הנהיג המוסד לביטוח לאומי נהלים פנימיים חדשים: לא עוד העברת כל הבדיקות התפקודיות למכוני הבדיקה בתל השומר ובבית לוינשטיין אלא רק במקרים שבהם סבור הרופא המנתב שאין נכות רפואית מזכה בשיעור של 50% לפחות, או שרופא זה סבר שיש לאישה אי כושר מלא – היא לא תופנה לבדיקה במכוני הבדיקה אלא הקביעה תעשה ע"י פקיד התביעות בסניף. כלומר – הכל או לא כלום.
אם סבר שלאישה אובדן כושר מלא ומכאן שמצבה חמור מאד, היא לא תופנה לבדיקת המכון. עניין זה הוא מבורך וחוסך מנשים רבות שמצבן חמור מאד בחינה תפקודית מיותרת.
אולם, מציינת עו"ד שרונה תגר כי ''הצד השני בעייתי ביותר, אם לאישה אכן אחוזי נכות נמוכים מאד והרבה מתחת ל50% הרי שאין טעם לשלוח אותה גם לבדיקה תפקודית והדבר מובן. אלא שלעיתים קרובות מצבה הרפואי של האישה "גבולי" מבחינת אחוזי הנכות הרפואיים. גורם פוסק שאין בידו סמכות להחליט לעניין כושר התפקוד של עקרת הבית ייתכן וייטה לכיוון המקל שהרי ההחלטה הסופית היא ממילא לאחר הבחינה התפקודית".
"אולם" היא אומרת, "גורם פוסק שיש בידו הסמכות שלא להפנות כלל את האישה לבדיקה תפקודית – עלול לפסוק גם במקרים גבוליים ל"חומרה" ולמנוע מהאישה להוכיח כי איבדה את כושרה לתפקד במשק הבית והיא זכאית לקצבת נכות".
לסיכום הדברים, קהילת הנשים 'עקרות הבית' נרדפת עד חורמה. וכשמדובר בנכה הנזקקת לקצבה המצב מחמיר פי כמה וכמה. אפשר לומר כי היום נדרשת מומחיות רבה כדי להשיג לאותה נכה עקרת הבית את המגיע לה, לא רק בהצגת הנתונים הרפואיים, אלא נדרשת גם מומחיות בהצגת עניינה בכל הקשור לאובדן כושר התפקוד שלה במשק הבית, הן במובן של הפגימות הרפואיות הקשורות לעניין, והן במובן של העברת המסר לגבי אובדן התפקוד בפני הוועדה הרפואית.