דף נ"ו
*חורבן ירושלים. *ר"י בן זכאי. *טיטוס.
חורבן ירושלים 1. בר קמצא הביא קרבן לביהמ"ק בעל מום, ולא הרגוהו. 2. קסם נירון קיסר עלה שירושלים תפול בידו, וברח מפני פסוק התינוק. 3. שלשה עשירים שיכלו לפרנס כ"א שנה, בחטים שעורים, יין שמן ועצים. 4. הבריונים רצו לעשות מלחמה, שרפו האוצרות ונהיה רעב. 5. מרתא בת ביתוס שלחה את משרתה לקנות סמידא חיוורתא גושקרא וקמח שעורים עד שלא נשאר, ומתה מפרש בהמה או גרוגרות דר' צדוק.
ר' יוחנן בן זכאי 1. קבע עם אבא סיקרא שיוציאוהו מירושלים כמת. 2. קרא לאספסינוס מלכא כיון שבידו נפלה ירושלים. 3. שאלו חבית דבש ודרקון ע"ג דשוברין, והיה לו לומר נוטלים אותו בצבת. 4. שמועה טובה תדשן עצם, ולא יצאה רגלו מנעלו. 5. בקש שלשה דברים, יבנה וחכמיה, שושלתא דר"ג ורופא לר' צדוק, ולא בקש על ביהמ"ק שמא לא ייענה.
מקרי טיטוס 1. חירף וגידף, דקר הפרוכת ויצא דם והביא זונה ע"ג ס"ת. 2. נטל כלי ביהמ"ק בתוך הפרוכת כסל להשתבח בעירו. 3. עמד עליו נחשול בים, וחירף שכביכול כח ה' רק במים. 4. בא לו יתוש ביבשה וניקר בראשו עד שמת. 5. פצעו מוחו והיה כציפור משקל ב' סלעים, פיו של נחשת וצפרניו של ברזל.
שאלות לחזרה ושינון
דף נ"ו
חורבן ירושלים (5)
ר' יוחנן בן זכאי (5)
המקרים עם טיטוס (5)