דף סג
*לשונות וכוונתם. הדרן!
א. לשונות הנדר וכוונתם 1. אמר לשנה ונתעברה, אסור בה ובעיבורה. 2. עד ר''ח אדר זהו ראשון ועד סוף אדר זהו שני, ומייתי דבשטר כותב אדר סתם לרבי יהודה על אדר ראשון ולר''מ על השני, ומשנתנו אתיא כר''י ואף כר''מ אם לא ידע שנתעברה השנה. 3. האומר קונם יין שאיני טועם עד שיהא הפסח מותר לו לשתות בליל הסדר כיון שכוונתו על שעה שדרך בנ''א לשתות יין, וכן בשר בעיו''כ ושום בליל שבת. 4. המדיר את חבירו אם לא יקח ממנו, יכול להפר בלא חכם ולומר זהו כבודי, וכן באומר אם לא תתן לי יכול לומר הריני כאילו נתקבלתי. 5. היו מפצירים בו שישא את בת אחותו או גרושתו ואמר קונם שאינה נהנית לי לעולם מותרת בהנאתו ונאסרה רק באישות דזו כוונתו, וכן בהזמינו חבירו ואמר שלא יכנס לביתו ולא יטעם צונן כוונתו לסעודה דווקא.
הדרן עלך פרק שמיני!
שאלות לחזרה ושינון
דף סג
א. לשונות הנדר וכוונתם (5) הדרן!
ר"ן
דף סג רן
א. לרבי זירא באומר עד הגשם 1. ת''ק מודה דאסור עד זמן רביעה שניה. 2. במתני' פליגי ברביעה שניה, ועד הגשם פליגי ברביעה ראשונה אי עד זמנה או עד שתגיע.
ב. שנה 1. שנה זאת סתם אין חודש העיבור בכלל, והר''ן חוכך לאסור בעיבורה. 2. שנה אחת מיום זה, לרשב''א אין חודש העיבור בכלל, ולר''ן חודש העיבור בכלל.
ג. עד סוף אדר עד מתי נאסר, הגירסא: 1. עד סוף אדר ראשון, דסתמא הוי ראשון. 2. סוף אדר שני, דהוו כחודש אחד.
ד. הלכתא ביין עד הפסח: 1. לרמב''ן, לא כר''י ביין עד הפסח ולא כר''י בנו בשום בלילי שבת, דבנדרו ליכא מלתא דמוכיח. 2. לרא''ה הלכתא הכי מדתני גבי הלכתא פסיקא.