דף קי
*שט"ח זה על זה. *להוציא ממקום למקום. *מעות תשלומין.
א. שנים שהוציאו שטר חוב זה על זה לרב נחמן כל אחד גובה ולרב ששת כל אחד עומד בשלו, ופלוגתייהו להו''א שיש לאחד בינונית ולאחד זבורית ונחלקו האם שמין בשלו או בשל עולם ודחי דיגבו לתרוייהו יחד, ולמסקנא שיש לחד עידית ובינונית ולחד זיבורית. ומפרשינן אליבא דרב ששת אמאי לחכמים כל אחד גובה 1. אחד לוה וחמש שנים והשני לוה לעשר ופרע ביום שנשלמו חמש, ופליגי האם אדם עשוי ללוות ליומיה. 2. ביתמי שרק הם גובים אבל לא גובים מהם, ומקשינן דקאמר שכל אחד גובה וכן דיכול לזַכות להם קרקע ואח''כ לטרוף אותה. 3. יש לו בינונית והיתומים גובים אותה ופורעים לו בזיבורית, ודחי דאי תפס מיתמי בינונית לא מפקינן.
ב. הדין להוציא ממקום למקום 1. שלש ארצות לנישואין יהודה עבר הירדן והגליל, מארץ לארץ לא מוציאין אף מעיר לעיר, אבל באותה ארץ מוציאין מעיר לעיר אבל לא מעיר לכרך אף שהכל מצוי בו מכיון דישיבת כרכים קשה. 2. מנוה יפה לרעה לא מוציאין, ומרעה ליפה לת''ק מוציאין ולרשב''ג לא משום דבודק וכן שנוי וסת תחילת חולי מעים. 3. הכל מעלין לא''י ולירושלים גם עבדים ואפי' מנוה יפה לרעה, ואם אינה רוצה תצא שלא בכתובה ואם הוא אינו רוצה מגרש ויתן כתובה, ואין מוציאין אף מרעה ליפה וה"ה בעבד שברח.
ג. באיזה מעות יש לשלם 1. בכתובה, נשא וגירש באותו מקום נותן ממעותיו, ואם עבר מקום לת''ק דכתובה דרבנן אזלינן לקולא בתר גוביינא או שעבודא, ולרשב''ג דדאורייתא אזלינן בתר שעבודא לחומרא. 2. בשטר חוב, אם כתוב היכן גובה לפי מעותיו, ובסתם לפי מקום ההוצאת השטר. 3. כסף סתם מגבה מה שירצה, אבל לא נסכא דכתיב מעות ולא פריטי שלא נקרא כסף.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בשנים שהוציאו שטר חוב זה על זה ומ"ט כל אחד גובה (3)
ב. הדין להוציא ממקום למקום (3)
ג. באיזה מעות יש לשלם (3)