דף ח
*שלמי חגיגה ושמחה.
א. ממה מביאים שלמי חגיגה ושמחה 1. במשנתינו עולות נדרים ונדבות באות בחוה''מ ולא ביו''ט ועולת ראיה באה אפילו ביו''ט ורק מן החולין, שלמי שמחה באים אפילו מן המעשר וחגיגת ט''ו ניסן באה לב''ש מן החולין ולב''ה מן המעשר, וקמ''ל דחגיגת י''ד אינה מדאורייתא, ואיירי בטופל שהרי כל דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין. 2. לרבי יוחנן טופלין מעות למעות ותניא על הפסוק מסת מלשון מס מלמד שאדם מביא חובתו מן החולין ורשאי לערב שנאמר כאשר יברכך ה' אלוקיך, ולחזקיה טופלין בהמה לבהמה ואמרינן דמביא מן החולין לב''ש יום ראשון ולב''ה אכילה ראשונה ומכאן ואילך מן המעשר. 3. מביאים ממעשר בהמה בחוה''מ, אבל לא ביו''ט שמא יבא לעשר ביו''ט ואסור משום סקרתא. 4. ושמחת בחגך לרבות כל מיני שמחות, מכאן אמרו חכמים שישראל יוצאין ידי חובתן בנדרים ונדבות ומעשר בהמה וכהנים בחטאת ואשם בכור חזה ושוק, ולא יוצאים בעופות ומנחות שנאמר ושמחת ואין בהם שמחה או בחגך ואין חגיגה באה מהם ולאידך אתי למעט נישואין. 5. מי שיש לו אוכלים מרובים ולמי שיש נכסים מועטין מביא שלמים מרובים ועולות מועטות וטופל ומביא פר גדול ושיעור דמי אכילה ראשונה מן החולין, נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ושלמים מועטין, זה וזה מועט נאמר כסף ושתי כסף, זה וזה מרובה איש כמתנת ידו. 6. הפריש עשר בהמות לחגיגתו והקריב חמש ביו''ט ראשון לר''ל חוזר ומקריב חמש ביו''ט שני ומוקמינן בסתם, ולרבי יוחנן חוזר ומקריב ואיירי במפרש ליום ראשון, ובו ביום בכל גוונא יכול לחזור ולהקריב.
שאלות לחזרה ושינון
א. ממה מביאים שלמי חגיגה ושמחה (6)