דף יב
*תענית יחיד.
א. דיני תענית יחיד 1. מי שהתענה על צרה ועברה ממשיך להתענות וה"ה ההולך ממקום שלא מתענים למקום שמתענים וכן איפכא, ואם שכח ואכל אסור להמשיך לאכול ולא יתראה בפני הציבור בטובתו. 2. היושב בתענית לשמואל נקרא חוטא כדאשכחן גבי נזיר שציער עצמו מן היין ולאידך זה משום שנטמא, ולר''א אם יכול לצער את עצמו נקרא קדוש בק''ו מנזיר שפורש רק מיין ולאידך קאי על שערו, ולר''ל נקרא חסיד שנאמר גומל נפשו איש חסד, ות''ח אינו רשאי לישב בתענית מפני שממעט במלאכת שמים. 3. יחיד שקיבל עליו תענית אפילו שאכל ושתה כל הלילה מתפלל למחרת תפילת תענית, משא''כ אם לן בתעניתו דאף שאפשר להתענות לשעות ולהתפלל תפילת תענית מיהו את שעות הלילה לא קיבל עליו מעיקרא. 4. כל תענית בלא שקיעת החמה אינה תענית, והא דאמרינן שאנשי משמר מתענין ולא משלימין זה בכדי לצער עצמן עם הצבור וכן תשעה באב שנדחה ליו''ט של קרבן עצים דמשפחת ראב''צ, והא דאמר רבי יוחנן אהא בתענית עד שאבוא לביתי עשה בכדי להשמט מבי נשיאה. 5. תענית שלא קיבל עליו מבעו''י אינה תענית ודומה למפוח מלא רוח, ומקבל עליו לרב במנחה ולשמואל בתפילת המנחה ופליגי האם גרסינן יאסר או ייסר עצמו. 6. בלילה שלפני התענית יכול לאכול לרבי עד שיעלה עמוד השחר ולראב''ש עד קרות הגבר, ואמרינן לאביי אם גמר סעודתו וסילק אינו אוכל ולרבא אם ישן אינו אוכל משא''כ במתנמנם. 7. מי שמקבל עליו תענית יחיד צריך להזכיר זאת בקבלתו ואם לאו אסור בנעילת הסנדל דחיישינן שמא קיבל עליו תענית צבור, והיו שהלכו עם מנעל שאין לו שוליים או החליפו של ימין לשמאל, ורבנן דבי רב אשי נעלו כדרכם דסברי אין תענית צבור בבבל אלא תשעה באב בלבד. 8. לרב לווה אדם תעניתו ופורע ולשמואל לל''ק א''צ כיון שקבל עליו להצטער וסגי ולל''ב פשיטא דהוי כנדר, אבל תענית חלום צריך בו ביום ואפילו בשבת ואח''כ עליו להתענות על כך. 9. דף יג, הזכרת עננו לרב יהודה בין גואל לרופא ולרב יצחק בשומע תפילה כיון שיחיד אינו קובע ברכה לעצמו וכן הלכה, והא דאמרינן שיחיד בתענית מתפלל שמונה עשרה וצבור תשע עשרה לרב יהודה זהו יחיד שקבל עליו תענית צבור ש''מ דיחיד קובע ברכה לעצמו, ולרב יצחק איירי בשליח צבור ובשלש ראשונות שאין בהם עשרים וארבע ברכות.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני תענית יחיד (9)