דף קיב
*קשה מחמת שדים. *צוויים בהנהגה וסכנות.
א. הדברים שקשים מחמת שדים 1. צל של: דקל יחיד, כנדא, צלף, זרדתא, ספינה, ערבה, וכל מה שענפיו רבים ועצו קשה מלבד כרו משא, ורב כהנא פרש מכולהו טולי. שם השד בבי פרחי רוחי ואין לה עינים, בבי זרדתא שידא ובסמוך לעיר יש ששים שדים, ובי איגרי שמו רישפי ונפ"מ לקמיעא. 2. קטב שלפני הצהרים שמו מרירי ונראה בכותח ולאחר הצהרים שמו ישוד צהרים ונראה בקרנא דעיזי, וזמנם בודאות בין א' לט"ז תמוז ואח"כ ספק, ונמצאים בצילו של חצב נמוך ובצל בוקר וערב נמוך ובעיקר בצילו של בית הכסא. 3. קשי לעוורון, סורק ראשו יבש שותה טיף ומי ששם נעליו כאשר רגליו רטובות. 4. קשה לעניות, התולה פתו באויר וכן כשיש בבית מורסן או פירורים וקערה ע"ג חבית, ששר המזונות מקפיד על נקיות ושר העניות נבל שמו. 5. השותה מקערה, קשה לברוקתי. 6. פחדא למי שלא שטף את ידיו: אכל תחלי מפחד ל' יום, הקיז דם מכתפיו מפחד שבוע, במסתפר שלשה ימים ובנוטל צפרניו יום אחד. 7. דרגא, ידו אצל נחיריו לפחדא, ועל מצחו לשינה. 8. אוכלין ומשקין שתחת המטה רוח רעה שורה עליהם. 9. יש להזהר מלשתות מים בלילי רביעי וש''ק, ותקנתו לומר שבע קולות שעל המים, לחש לול שפן, יאמר לאחר שצמא, יקשקש על הכלי, או יזרוק דבר לתוכו. 10. אין לשתות בלילה מים מהנהר מפני סכנת השר ששמו שברירי, ותקנתו שיאמר לאחר שצמא, או לחש אמי אמרה תיזהר משברירי.
ב. ציוויי התנאים והאמוראים בהנהגה וסכנות 1. ר''ע לבנו, אל תשב בגובה העיר ותשנה, לא לגור בעיר שראשיה ת''ח, לא ליכנס לבית פתאום, ללכת עם מנעלים, לאכול השכם, ולהשתדל עם מי שהשעה משחקת לו להו"א בשותפות ולמסקנא גם במכירה, עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות אבל עושה דבר מועט כגון כסא דהרסנא, אבל ארבע כוסות יקח אפילו מן הצדקה כמשנתינו והטעם משום פרסומי ניסא. 2. ר"ע צווה את רשב"י שרצה שילמדהו תורה, אם ביקשת ליחנק התלה באילן גדול, ללמד את בנו בספר מוגה, לא לשאת גרושה וי"א אפילו אלמנה, להלוות ולאכול פירות, ונושא אשה ולו בנים. 3. רבי לבניו, לא לגור במקום ליצנים, לא לישון על מטת ארמית וזה בלא ק"ש או לשאת גיורת או כפשוטו וכמעשה דר"פ, לא להבריח מכס, לא לעמוד בפני שור שחור בניסן שעולה מן האגם שהשטן מרקד בין קרניו ויש להתרחק כמלא עיניו, ואמרינן ניזהא דתורא הן הן. 4. רי"ש ברבי יוסי, שלא יהיה לך דין נגד שלשה בנ"א, לא לעמוד על המקח כשאין לך דמים, ולא לבעול אחרי טבילת נדה דאורייתא הואיל והוחזק מעיין פתוח. 5. רבי יוסי ברבי יהודה לרבי, אל תצא יחידי בלילה משום אגרת בת מחלת שהיתה בתחילה בכל לילה ור"ח בן דוסא גזר עליו והשאירה רק בליל רביעיות ושבתות ואביי סלקה מהיישוב לעולם מלבד כשנשמטין, אל תכנס למרחץ חדש בתוך י"ב חדש, ואל תעמוד ערום בפני הנר דהוי נכפה והמשמש לאור הנר בניו נכפין. 6. לאביי הדברים שקשים לצרעת: היושן ע"ג עור, האוכל דג שיבוטא בניסן, שיורי כסא דהרסנא, השופך על עצמו מים רותחים, הדורך על קליפות ביצים, והלובש בגד בתוך שמונה ימים מכיבוסו משום כינים לבנים. 7. לרב פפא אין להכנס בלא נעלים לבית שיש שם חתול משום עצמות נחש, וי"א שאין להכנס בחושך לבית שאין בו חתול שמא יכרך בו נחש.
שאלות לחזרה ושינון
א. הדברים שקשים מחמת שדים (10)
ב. ציווי התנאים והאמראים בהנהגה וסכנות (7)