דף ל
*צ"ה טבילות בזמנה. *מפלת במ"א. *הולד ברחם וביציאתו.
א. מטבילין לב''ש צ''ה לב''ה ולר''י בר''י דיה לטבילה באחרונה, והטבילות 1. בשבוע הראשון בלילות משום סוף שבוע לזכר ובשני סוף שבוע לנקיבה ובימים דסוף שבוע ליולדת זכר בזוב, ובשלישי בימים דסוף שבוע ליולדת נקיבה בזוב. 2. ההוספה לב''ש ס''ו טבילות דסברי טבול יום ארוך צריכה טבילה וכל יום בספק סיום ימי טוהר, ועוד טבילה כשבאה לפנינו בין השמשות. 3. ההוספה לב''ה ז' בלילות השבוע החמישי דאמרינן שהוא סוף נדה. 4. טבילת זבה לא מנינן לב''ה דהוי לאחר התשמיש ולב''ש מיירי בלידה ולא בזיבה גרידתא. 5. לא מטבילין בשבוע הראשון מספק שנשלמו ספורים דידה, דאתי כר''ע שמצריך ספורים בפנינו, ובסוף השבוע לא איירי בטבילה אחת בשבוע. 6. טבילה ביום הראשון משום שומרת יום כנגד יום, לא איירי בזבה קטנה. וש''מ תלת, כר''ע שמצריך ספורים בפנינו, כר''ש שחושש שתראה ותסתור, ולר''י בר''י אין טבילה בזמנה מצוה.
ב. המפלת ליום מ''א תשב לזכר ולנקיבה ולנדה ולרי''ש אינה יושבת לנקיבה עד ליום פ''א, והשמועות 1. לרי''ש כמו שטימא וטיהר בזכר ויצירתו כיוצא בו כך בנקיבה, וא''ל אין למדין יצירה מטומאה, ורי''ש יליף מתלד להוסיף לידה אחרת בנקיבה. 2. שפחות קליאופטרא נמצא יצירת זכרים ונקיבות למ''א, ורי''ש ענה שמביא ראיה מן התורה והם מביאים ראיה מן השוטים דדלמא הנקיבה התעברה מקודם וסמא דנפצא לא מהני לכולם. 3. רי''ש מייתי שמצאו יצירת נקיבה לפ''א, וא''ל שהתעברה לאחר ארבעים יום שאין אפוטרופוס לעריות.
ג. הולד במעי אמו וביציאתו 1. דומה לפנקס מקופל, ידיו על צדעיו, אציליו על ארכובותיו, עקביו על עגבותיו, ראשו בין ברכיו, פיו סתום וטבורו פתוח. 2. אוכל ושותה ממאכלי אמו ואינו מוציא רעי שלא תמות. 3. יצא לאויר העולם, נפתח הסתום ונסתם הפתוח. 4. נר דלוק על ראשו וצופה בכל העולם כדוגמת חלום. 5. אין ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם הימים, שנאמר מי יתנני ירחי קדם. 6. מלמדים אותו את כל התורה כולה, וכיון שבא לאויר העולם בא מלאך וסוטרו ומשכיחו, וזהו לפתח חטאת רובץ. 7. משביעין את האדם ביום לידתו תהי צדיק ולא רשע, ואפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע, ואם אינך משמר את נשמתך בטהרה ה' נוטלה ממך.
שאלות לחזרה ושינון
דף ל
א. המח' בטבילה בזמנה מצוה, וסוגי הטבילות (6)
ב. המח' במפלת ליום מ"א אי תשב לנקיבה, והשמועות (3)
ג. הולד במעי אמו וביציאתו (7)
דף לא
*יצירת הולד. *מדת ה' ואדם. *מפני מה.
א. יצירת הולד 1. דומה במעי אמו לאגוז בספל מים. 2. מדורו בג' חדשים הראשונים במדור התחתון בשניים באמצעי ובשלישי בעליון, וכאשר הגיע זמנו מתהפך ויוצא והם חבלי אשה. 3. חבלי לידת נקיבה מרובין משל זכר דכ''א כדרך תשמישו וצריכה להפוך פניה. 4. התשמיש בתחילה קשה לאשה ולולד, באמצעים יפה לולד ובאחרונים יפה לתרוייהו ומתוך כך הולד יוצא מלובן ומזורז. 5. אין לשמש ביום תשעים לעיבורה, ושומר פתאים ה'. 6. שלשה שותפין באדם, אביו מזריע הלובן וממנו עצמות גידין צפרנים מוח שבראשו ולובן שבעין, אמו מזרעת אודם וממנו עור ובשר שערות ושחור שבעין, והקב''ה נותן בו רוח ונשמה וקלסתר פנים שמיעה דיבור הילוך דיעה בינה והשכל, וכשבא זמנו ה' נוטל את חלקו. 7. ארחי ורבעי זרית, שהאדם נוצר מן הברור שבטיפה וזהו ותזרני חיל. 8. ה' סופר רביעות ישראל מתי תבא טיפה של צדיק, ועל דבר זה נעשה בלעם שתום העין, ונאמר שה' סייע במעשה יששכר. 9. אשה מזרעת תחילה יולדת זכר שנאמר כי תזריע וילדה זכר, ואיש תחילה יולדת נקיבה, ומרבים בנים ע''י שמשהין עצמן בבטן או יבעול וישנה. 10. אשה מתעברת סמוך לוסתה שנאמר בעוון חוללתי, או סמוך לטבילתה שנאמר ובחטא יחמתני אמי. 11. בא זכר בא שלום מלשון מנחה וככר, ונקבה נקיה באה וחסרה עד שתתפלל.
ב. מדת הקב''ה ובשר ודם 1. חפץ בתוך שק שפיו למטה ספק אינו משתמר וה' שומר את העובר במעי אשה. 2. כף מאזנים באדם מכביד ויורד למטה ובולד עולה למעלה. 3. זרעונים בערוגה כ''א עולה למינו ובולד עולה למין אחד. 4. סמנים ביורה עולים לצבע אחד ובולד כ''א יוצא במקומו. 5. אדם יצא לסחורה וישב לו קוץ ומחרף ושמע שטבעה הספינה ומשבח, ואפילו בעל הנס אינו מכיר בניסו.
ג. מפני מה 1. יולדת מביאה קרבן, שקופצת ונשבעת שלא תזקק, ומקשינן שהיא מזידה ובעיא קרבן שבועה. 2. טהרת זכר לשבעה שהכל שמחים בו ונקיבה לי''ד כיון שעצבים. 3. מילה לשמונה, שלא יהיו הכל שמחים והוריו עצבים. 4. נדה לשבעה כדי שלא יהא רגיל וקץ בה אלא תהא חביבה על בעלה בשעת כשעת כניסתה לחופה. 5. איש מחזר אחר אשה, שהיא אבדה ממנו. 6. איש פניו למטה ואשה למעלה, האיש מקבל פיוס ולא האשה, אשה קולה ערב ולא איש, כל אחד מהיכן שנברא.
הדרן עלך פרק שלישי דנדה!
שאלות לחזרה ושינון
דף לא
א. יצירת הולד (11)
ב. מדת הקב"ה ובשר ודם (5)
ג. מפני מה (6)