דף כב
*ולד שמת. *מצא מין את מינו.
א. דיני ולד שמת 1. בהמה גסה ששפעה חררת דם אינה מטמאה במגע ובמשא משום ביטול ברוב, ותקבר כדי להודיע שפטורה מן הבכורה. 2. טומאת מת של עובר שמת במעים יוצאת לחוץ רק אם העגיל ראשו כפיקה, לר''מ של שתי ולר''י של ערב שהיא גדולה ולראב''צ אם נפתח עד שנראו טפיפיות, ובבהמה כפיקה של שתי.
ב. הלוקח ציר מעם הארץ משיקו במים וטהור, דממ''נ אם רובו מים מהני השקה ואם רובו ציר אינו מקבל טומאה והמים בטלים ברוב, אבל אם נתן לתוכו מעט מים או נתנו בקדירה אמרינן מצא מין את מינו וניעור. והשמועות 1. סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין לר''א תירום ותרקב דתלינן שזו נפלה, והחולין לכו''ע יאכלו באופן שלא יוכשרו לקבל טומאה מכיון דחיישינן שיביאם כדי לבטל חולין טמאים ומצא מין את מינו וניעור, ודחי דהתם הטומאה מתעוררת ע''י טומאה משא''כ הכא דהוי ע''י טהרה. 2. אפר פרה אדומה שנתערב באפר מקלה הולכים אחר הרוב בכדי לטמא את הנוגע, ואמרינן דעכ''פ טומאה כמאן דאיתיה לכן מטמא במשא אף אם נתבטל. 3. לרב חסדא נבילה בטילה בשחוטה, כנ''ל. 4. בהמה גסה ששפעה חררת דם כיון שמעיקרא נראית אגב אמה צריכה ביטול ברוב ולכן אינה מטמאה, ואמרינן דהוי טומאה סרוחה לכן לא מטמאה במשא, ואתי שפיר רק לבר פדא דאמר טומאה חמורה סגי שלא ראוי לגר וקשיא לרבי יוחנן דמצריך שתיפסל מאכילת כלב.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני ולד שמת (2)
ב. ציר שלקחו מעם הארץ, והשמועות במצא מין את מינו וניעור (4)