סנהדרין דף ס"ג | האיסור לספור למניין הגויים, והקשר לעיר סאטמר הרומנית

ומשיבים: דתניא: משמעות הכתוב "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך" (שמות כג, יג), היא, שלא יאמר אדם לחבירו: שמור (חכה) לי בצד עבודה זרה פלונית. "לא ישמע על פיך" — שלא ידור נדר בשמו, ולא יקיים דבר בשמו, ולא יגרום לאחרים (גויים) שידרו בשמו ויקיימו בשמו.

למניינם ולמניינו

בשו"ת מהר"ם שי"ק (חיו"ד סי' קע"א) כתב על פי זה שיש איסור דאורייתא לספור השנים על פי מנין הלועזי, כיון שזה לפי ספיה"נ היינו מלידת אותו האיש, ועובר על איסור "ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך".

ועיין בשו"ת יביע אומר (ח"ג יו"ד סי' ט') מאברבנאל בס' מעיני הישועה שבאמת יש"ו הנוצרי חי הרבה לפני זה, שהרי הי' תלמידו של ר' יהושע בן פרחי' שדחאו בשתי ידים כדאי' בסוטה (מ"ז ע"א) ולקמן (ק"ז ע"ב), ולפי זה הי' ק"ל שנה לפני החורבן, ולא כמספרם שאומרים שנהרג ס"ח שנה לפני החורבן, והם במיוחד שבשבו שנת הריגתו ואחרוהו, כאילו לומר שמפני שהרגוהו נחרב בעון זה הבית. וכתב עוד כיון שאין כוונת הכותב להזכיר שנת לידתו אלא שכן הוא הספירה בכל המסחר בעולם וכדו', א"כ אין בזה איסור, כמו לגבי חקות הגוי, אין כוונתו לחקות מנהגיהם שרי.

אבל במשמרת שלום (הל' שמחות סי' פ"ד) כתב להקל על פי מה דמשמע מראשונים שהאיסור אינו אלא אם משתמע לשון שררה ואלהות, וכתבו באחרונים עצה טובה שיכתוב רק שני הספרות האחרונות או לכתוב למספרם.

ושם ערים אחרות לא תזכירו

העיר סאטמר המוכרת לכולנו בגלל החצר החסידית הענפה שנקראת על שמה, שוכנת במערב רומניה על גדות נהר סומש ונושקת לגבול הונגריה. בשנת 1925 ניתן לעיר שם בעל מצלול רומני Satu Mare שפירוש הכפר הגדול. אך כפי שנראה היו שחששו שמא שם העיר ‘סאטו מארה’ מרמזת דווקא לאמו של אותו האיש (מַ-רִ-יָ-ה).

מרן הקדוש בעל "דברי חיים" זכר צדיק לברכה היה נמנע מלהוציא בשפתיו הקדושים את שמות העירות, מטעם שברבם נקראו אחר שמות עבודה זרה ומשמשיהן, וכשרצה להזכיר שם עיר נתן בה סימנא דמנכרא, ולפעמים היה משבש את מבטא שם העיר.