במסכת סנהדרין דף ס"ה אנו מוצאים דיון מעניין בין טורנסרופוס הרשע לבין התנא הקדוש רבי עקיבא אודות יום-השבת. אמר לו טורנוסרופוס לרבי עקיבא מי יימר דהאידנא שבתא [מי יאמר שעכשיו שבת], שמא יום אחר בשבוע הוא שבת? אמר לו: נהר סבטיון יוכיח שהוא שובת ביום השבת דווקא, בעל אוב יוכיח שאינו עולה ביום השבת, קברו של אביו של טורנוסרופוס יוכיח, שאין מעלה עשן בשבת אף שמעלה עשן כל השבוע שכן הוא נידון בגיהנום.
בדרשות חתם סופר (ח"ב שכ"ד ע"ב) מבאר שטורנסרופוס טען שאיך יתכן שנשמור שבת בכל התבל, שאינו בכ"ד שעות מיוחדין, שהרי השבת תלוי לפי מיקומו בכדור הארץ כמובן, ומזה רצה להוכיח שאינו אלא יום מנוחה בלבד, ולא זכר למעשה בראשית.
על זה השיב לו מנהר סמבטיון שהוא בקצה העולם ומקברו של אביו, ומכל מקום כל אחד מהם נח ביומו ובשעתו, וכן בעל אוב בכל מקום איפה שהוא שבת הרי הוא נח.
על פי הגמרא כאן ייסד הפייטן בזמירות ליל ש"ק המתחילות "יום שבת קודש הוא" - "זה האות אשר שם א-ל. בינו ובין בני ישראל. ובשביעי אשר הואל, סמבטיון הנהר, שבכל יום רץ ונמהר - יוכיח בו מנוח, תשיב למין אשר שואל".
היכן נהר סבטיון לדעת הרמב"ן
ברמב"ן עה"ת (דברים ל"ב כ"ו) עהפ"ס אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם, כתב שסמבטיון הוא הנהר גוזן המובא במלכים ב' (י"ז ו') שהגלה מלך אשור לשם עשרת השבטים, ונקרא סמבטיון, כיון שהוא שובת בשבת, "סבט" הוא שבת בלשון אותו מקום, וכן הוא בערבית, "יון" הוא תוספת כמו שמצאנו בחז"ל איזוביון חוריון מוליון ע"כ.