דף כ
*הראיה בספק ביכרה. *מעשר האם והבת. *הלוקח בהמה מישראל.
א. הלוקח בהמה מגוי ואינו יודע אם ביכרה 1. לרי''ש עז בת שנתה ודאי לכהן מכאן ואילך ספק, רחל בת שתים פרה בת שלש וחמור בת שלש וי''א בת ארבע. ומה שלא הולך אחר רוב הבהמות שמתעברות ויולדות, משום דקסבר כר''מ דחייש למיעוטא, או כרבנן להו''א משום דהוי רובא דליתיה קמן ולמסקנא כיון שתלוי במעשה. 2. לרבי יהושע אמרו שסימן הולד בבהמה גסה שפיר ושליא ובבהמה דקה טינוף וזהו עובר שנימוק או אבעבועות דם, ופליגי להו''א האם טינוף פוטר ולמסקנא בחוששין לטינוף לקולא או האם מטנפת חוזרת ויולדת בתוך שנתה. 3. סברתו של רבי יהושע שעז שטינפה בת ששה יולדת בתוך שנתה, ואיכא בין גמריה לסבריה שטינפה בסוף ששה אם אמרינן אין טינוף פחות משלשים יום, או יולדת למקוטעין, או במקצת היום ככולו. 4. לר''ע ספק יאכל במומו לבעלים, ופליג על רבי יהושע האם חלב פוטר, להו''א לרבי יהושע אזלינן בתר מיעוטא דחולבות ולא יולדות, ולמסקנא איפוך כדחזינן דר''י לא חייש למיעוטא גבי חשש חליצה ביצאה חמותה מלאה.
ב. גדיה שילדה שלש בנות וכל אחת מבנותיה ילדה שלש כולן נכנסות לדיר להתעשר, ור''ש קאמר שראה שעישרה בתוך שנתה. ומפרשינן מאי בינייהו 1. האם אמרינן אין טינוף פחות משלשים יום. 2. יולדת למקוטעין. 3. מקצת היום ככולו. 4. מחוסר זמן נכנס לדיר להתעשר דיליף מבכור, להו''א דתרוייהו לא נגאלין, חלים על בעל מום, אין תמורתן קריבה, ונאכלים במומן, ודחי דמעשר דמי לקדשים לגבי שנוהגים גם בפשוט, נקיבה, צריך להקדישם, ואינם ממתנות כהונה, ולמסקנא בגז''ש העברה.
ג. דין הלוקח בהמה מישראל 1. לרב בכור ודאי דאל''כ היה המוכר משתבח בזה. 2. לשמואל בכור ספק דקסבר שרוצה לשחיטה. 3. לרבי יוחנן חולין ודאין דאל''כ היה מודיעו להפרישו מאיסור, ומייתי ראיה מאותו ואת בנו דשוחט ולא נמנע, ודחי דהתם תלוי במוכר ובכור תלוי בלוקח.
שאלות לחזרה ושינון
א. הלוקח בהמה מגוי ואינו יודע אם ביכרה, הסימנים ומ"ט (4)
ב. המח' בגדיה שילדה ובנותיה ילדו באותו השנה (4)
ג. דין הלוקח בהמה מישראל (3)