דף קה
1. טומאת המשתלח בחייו. 2. דיני בית הדשן.
א. שעיר המשתלח בחייו לר"מ מטמא אוכלין ומשקין כמו פרה אדומה ופרים הנשרפין אחר שחיטתן, ולחכמים ליכא טומאה מחיים. והשמועות 1. לרי"ש ילפינן מזרעים שכל לטמא טומאה חמורה כגון נבלת עוף טהור א"צ הכשר, לר"מ אתי שפיר, ולחכמים הכוונה שלא צריך הכשר טומאה ממקום אחר. 2. בעי אי לר"מ נבלת עוף טהור מטמאה מחוץ לבית הבליעה אם נקיט בידיה, ופשט דמחוסר קריבה כמחוסר מעשה. ומקשה דנבלת עוף טהור צריכה מחשבה ולא הכשר ואתי כר"מ ומטמאה טומאת אוכלין בכביצה ולא בכזית כדין בית הבליעה, ותירץ דרישא וכן סיפא ר"מ ומציעתא רבנן. 3. בעי האם מונין בה ראשון ושני לטומאה, ופשט דכל שלא מטמא אדם במגע אין מונין בו ראשון ושני, וכן אמרינן לגבי חיבורי אוכלין ע"י משקין שהם אינם מטמאין אדם להכי אין מונין בהם ראשון ושני.
ב. דיני בית הדשן בהוצאת פרים הנשרפין 1. שריפת הפרים חוץ לשלש מחנות, לחכמים ילפינן שנאמר מחוץ למחנה שלש פעמים. 2. מחוץ למחנה, לרבנן לומר דמטמא מחוץ למחנה אחד, ולר"ש דמטמא רק כשהוצת האור אתי לגז"ש לפרה אדומה ללמד שפרה נשרפת חוץ לשלש מחנות וללמוד מפרה שהשריפה למזרחה של ירושלים. 3. מקום השריפה, לר"ש במזרח ירושלים ולרבנן לצפונה. 4. בבית הדשן פליגי אי צריך שיהא מקומו משופך, ואמרינן דלכו"ע צריך שיקדם לשם דשן. 5. טומאת בגדים לשורף וזהו המסייע בשעת שריפה, ולא למצית את האור ולמסייע לאחר השריפה. 6. זמן הטומאה, לר"ש עד שיותך הבשר ולת"ק עד שיעשה אפר, ותרוייהו ילפי שנאמר אותם.
הדרן עלך פרק י"ב דזבחים!
שאלות לחזרה ושינון
דף קה
א. המח' בטומאת שעיר המשתלח בחייו, והשמועות (3)
ב. דיני בית הדשן בהוצאת פרים הנשרפין (6)
פרק יג- השוחט והמעלה
דף קו
1. העבודות בחוץ. 2. אזהרה לשחוטי חוץ. 3. הקושיות באזהרה.
א. אמרינן דהשוחט והמעלה בחוץ חייב כרת, ומפרשינן את דיני העבודות בחוץ ומנין 1. בהעלאה כתיב עונש ונכרת, וכן אזהרה השמר לך פן תעלה. 2. בשחיטה כתיב עונש, ובעי היכן נכתבה האזהרה כדלקמן. 3. זבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסורן איכא עשה שנאמר והביאום ול"ת שנא' ולא יזבחו עוד, וליכא כרת. 4. מוקטרי חוץ שהקטירן בחוץ, שנאמר ואליהם תאמר, להו"א על הסמוכין ולמסקנא לערב פרשיות. ובעי למימר דאתי מגז"ש הבאה, ודחי דא"כ הוו ל"ז כריתות. 5. חייב גם על זריקת דמים בחוץ, לרי"ש מדם יחשב ולר"ע מאו זבח. 6. הקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור, וההו"א שיתחייב דתיתי משחיטה הכשירה בזר וזריקה שלא פוסלת בפסח שלא לשם אוכלין. אלא מזה דאיצטריך קרא בפ"ע לחייב על הזריקה אף דיכלנו ללמדו משחיטה והעלאה, אתי לאשמועינן דבהנך אין להביא אחרים מביניא.
ב. הגמרא מפרשת מנא שמעינן אזהרה לשחיטה בחוץ 1. ולא יזבחו עוד, ודחי דאתי לשוחט בהמה לע"ז שאין דרכה בשחיטה, וכן לל"ת בזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסורן. 2. בק"ו מזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות שהזהיר אף שלא ענש, ק"ו לשחיטה שענש עליה, ודחינן דאין מזהירין מן הדין. 3. בגז"ש הבאה מהעלאה דענש והזהיר. 4. בגז"ש שם שהוקשו כל העשיות להעלאה.
ג. בעי למילף להו"א אזהרה לשחוטי חוץ מק"ו, דאם הזהיר היכן שלא ענש כ"ש שהזהיר במקום שיש עונש. והקושיות 1. א"כ לא יאמר לאו בחֵלב ונילף: מנבילה, ודחי שהיא מטמאה. 2. משרצים טמאים, מטמאין במשהו. 3. שרצים טהורין, איסורן במשהו. 4. ערלה וכלאי הכרם, אסוה"נ. 5. שביעית, תופסת דמיה. 6. תרומה וה"ה כולהו לא הותרו מכללן, משא"כ חלב שהותר בחיה. 7. נילף בק"ו אזהרה בפסח ומילה שענש בהן כרת בק"ו ממותיר, ודחי דלמותיר אין תקנה משא"כ בפסח.
שאלות לחזרה ושינון
דף קו
א. דיני העבודות בחוץ, החיובים ומנין (6)
ב. מהיכא שמעינן אזהרה לשחיטה בחוץ (4)
ג. הקושיות על הק"ו שהזהיר במקום שיש עונש (7)