דף טז
א. התראת ספק, לרבי יוחנן הוי התראה ולר"ל אינה התראה. ונחלקו לגבי 1. לאו הניתק לעשה, לר"י לוקה רק אם ביטל את העשה, ולר"ל גם אם לא קיימו. 2. שבועה שאוכל ככר זה היום ולא אכלה אינו לוקה, לר"י דהוי שאין בו מעשה, ולר"ל משום התראת ספק. 3. אליבא דרבי יהודה איצטריך קרא דהמותיר מפסח לא ילקה. והסיבה שהיה לוקה, לר"י דהתראת ספק שמה התראה, ולר"ל דלוקין על לאו שאין בו מעשה. 4. בהתראת ספק אליבא דרבי יהודה, דעת ר"ל דאינה התראה, כדאמר בהכה ספק אביו דרבי יהודה בעי בבת אחת , ולר"י הוי תרי תנאי. 5. בלאו שאין בו מעשה אליבא דרבי יהודה, דעת ר"י דאין לוקין, ולר"ל הא דידיה הא דרביה.
ב. לרבי יוחנן שייך מלקות על לאו הניתק לעשה רק כשביטלו, והמקרים 1. שילוח הקן לחכמים, כשנטל את הבנים על האם ושחטה דשוב לא שייך לשלחה. 2. אונס ישראל שגירש, להו"א אם הדירה על דעת רבים, ולמסקנא נדחה משום דלדבר מצווה איכא הפרה. 3. מקשינן מגזל שמחוייב בהשבה. 4. וכן השבת משכון ששרפו, ודחי דנתחייב בתשלומין. 5. משכון גר שמת, ודחי דהוי בר תשלומין ופקע שעבודו. 6. למסקנא בפיאה שמחויב לתת עד שעשאה עיסה, ומשכחת ביטלו אם אכלה.
ג. המלקות על שקצים ורמשים 1. תולעת שבכרוב, שרץ השורץ על הארץ. 2. על כל שרץ, לוקה שתים. 3. על שרץ המים, לוקה עוד שתים, וסה"כ ארבע. 4. על שרץ הארץ כגון נמלה, לוקה עוד שלש, וסה"כ חמש. 5. על שרץ העוף כגון צרעה, מוסיף עליו אחד, וסה"כ שש. 6. ריסק נמלים וצירף להם נמלה שלמה ואיכא כזית, לוקה אחת משום כזית נבילה ועוד חמש משום בריה.
ד. פליגי האם צריך לקרוא שם על מעשר עני של דמאי, והמח' 1. האם כשלא הופרש מעשר עני מטבל ודאי ג"כ חשיב טבל, ודחי ליפלגו בודאי. 2. למסקנא פליגי האם ע"ה נחשדו על הפרשת מעשר עני כיון דטירחא, או דלא נחשדו דהוי רק ממונא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המחלוקות בהתראת ספק, ודעת רבי יוחנן (5)
ב. המקרים ששייך מלקות לר"י בלאו הניתק לעשה בביטלו (6)
ג. המלקות על שקצים ורמשים (6)
ד. המחלוקת במעשר עני של דמאי (2)
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com