כיכר השבת

מתמודדים עם הילדים?

אנחנו חורצים את דין ילדינו לנשירה? // דעה

האם אנחנו אלו שמגבילים את עצמנו וילדינו ואולי חורצים את דינם לנשירה? אבי אביטן, מנהל תיכון נעלה בביתר עילית בטור אורח: כיצד נרים את ילדינו ועצמנו לפני שיהיה מאוחר? (חינוך)

| 26 | כיכר השבת |
אבי אביטן
אבי אביטן (צילום: יח"צ)

פעמים רבות דווקא הורים או מחנכים, הם אלו שעלולים לפגוע ולהוריד את המוטיבציה והיכולת של ילד תוך כדי התבגרותו וגדילתו. דווקא עלינו- הורים ומחנכים, מוטלת האחריות לוודא שלא נוטעים בילדינו אמונות שמגבילות את יכולותיהם. האחריות הזו מוטלת גם כלפי עצמנו- שלא נחשוב מחשבות מגבילות על עצמנו.

אנשים רבים חושבים לעתים מחשבות של ייאוש ושל השלמה עם המצב הקיים. אמירות פנימיות כמו "אני לא מסוגל", אני לא מצליח", אין באפשרותי לסייע לילדיי", הן למעשה אמונות המגבילות את העשייה שלנו בעקבות אמונה או מחשבה שלילית. על מנת להשתחרר מאותם כבלים עלינו לעשות שינוי בחשיבה שיגרום לשינוי האמונה המגבילה ולשינוי ההתנהגות. על מחשבה היוצרת מציאות במאמר הבא.

אמונות ומחשבות

אמונות ומחשבות הן הרגשות של ודאות מוחלטת לגבי תחומים ספציפיים בחיינו. אמונות בהקשר זה מתפרשות כתשתית מחשבתית המעצבת את האופן בו כל אחד מפרש ומתייחס לאירועים, מצבים והתמודדויות בחיי היום יום. כאשר יש חשיבה שהתקבעה בנו כאמונה, בדרך כלל אין לנו ספק לגביה, וממילא היא הופכת להיות המציאות עצמה עבורנו.

כיצד נוצרות אמונות ועיוותי מחשבות

במהלך ההתפתחות שלנו, אנו קולטים ומפנימים מסרים שונים מאנשים בסביבתנו שאומרים לנו מה אנו מסוגלים לעשות ומה איננו מסוגלים לעשות. מסרים אלו נקלטים ומוטמעים בעיקר בגילאי הילדות וההתבגרות. ככל שאנו סומכים על אותם אנשים והם משמעותיים עבורנו, יהיו לדבריהם משקל מכריע והם יצרו בתוכנו אמונות שונות ביחס לעצמנו ויכולותינו. ולכן ישנה חשיבות רבה למשפטים שאנו משמיעים לילדינו במיוחד אלו המתקשים ממילא.

נוער נושר. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)

אמונות נוצרות גם במהלך החיים על ידי האדם עצמו: חוויות משמעותיות והתנסויות חד פעמיות שאנו חווים ושיש להם תוצאות מסוימות- חיוביות או שליליות, מכלילות את עצמן למצבים עתידים המתפרשים כדומים באופיים. כלומר, בעקבות התנסות כל שהיא אנו עשויים לפרש כל מצב דומה באותו האופן ובכך לקבע את האמונה ביחס לאותה ההתנסות. ילדים המתקשים בלימודים מפרשים לעצמם פעמים רבות כי הם הבעיה וכי הם "כישלון" דבר שיכול להשליך על כל אספקט בחייהם.

יש תקווה?

דפוסי החשיבה שלנו הן הבסיס לאמונות שלנו. כלומר, כאשר משתנה המחשבה או התפיסה, משתנה גם האמונה. לכן יתכן בהחלט שאמונות שהיוו בסיס מוצק עבורנו בעבר והנחו את ההתנהגות שלנו לא יהיו רלוונטיות עבורנו כיום: לדוגמא, לכולנו, מן הסתם, היה זמן שבו האמנו שאין ביכולתנו לעשות דבר מה, או שאיננו מסוגלים לעשותו, וכיום אנו עושים זאת בקלות רבה יותר.

ניתן להסביר זאת בכך שהאמונה הזו עדיין מאוחסנת בתת המודע שלנו, אך התפישה שלנו לגביה השתנתה. היא אינה משמעותית עוד עבורנו יותר, והיא לא מנהלת, מעצבת או מגבילה אותנו. כאשר אנו חושבים אחרת על עצמנו, ומאמינים בכך, אנו הופכים את מחשבותינו למציאות. בידינו זכות הבחירה והחשיבה.

מה עושים?

רבים מהאנשים הפונים לאימון, "תקועים" בחייהם בשל אמונות שהם נושאים עימם לאורך שנים. כאשר מאמן מזהה אצל המתאמן שלו אמונות מגבילות, באפשרותו לשאול מספר שאלות עוצמתיות על מנת לערער ולמוטט את היסודות המוצקים של האמונות המגבילות:

"מה היה קורה אם היינו יכולים?"

כאשר מישהו אומר "אני לא יכול", הוא אינו חושב על האפשרות לראות את עצמו "יכול" לעשות את מה שהוא מאמין שהוא אינו מסוגל. מכיוון שאנשים עושים רק את מה שנראה שביכולתם לעשות, חשוב מאוד לשתול ולהטמיע בתודעתנו מחשבות ואמירות של "יכול", "אפשרי", "מסוגל". כוחן של פעולות אלו מובא בדברי רבי נחמן מברסלב: "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות". ככל שנשפיע על עצמנו בדיבור ובמחשבה טובה כי הכול יתכן ואפשרי בחסדי ה', נייצר רישומים ותנועות פיזיולוגיות במוח המעודדים תהליכי הנעה ומוטיבציה למציאות חדשה וטובה.

תהליך זה נכון גם בהנעה חיצונית, כלפי הילדים, ואפילו בני הזוג. הנעה חיובית עם מסרים נכונים יכולים ליצור אף הם שינוי מבורך.

תפקיד האמונות המגבילות בחיינו

מסתבר שלא סתם אנחנו חושבים מחשבות מגבילות. גם להן, אף בהיותן מקבעות, יש תפקיד חשוב. ראשית, חשוב שכל אחד מאתנו יזהה בעצמו מה הם אמונותיו המגבילות, וישאל: "כיצד אותן אמונות משרתות אותי? כיצד / ממה הן מגינות עלי?" "איך יראו חיי בלעדיהן"?

נוסיף, כי לכל אמונה מגבילה יש צד חיובי, האמונה משיגה עבורנו הגנה מפני פרשנות לחוויות קשות או מאיימות, לכן לא נוכל להשתחרר ולהיפרד מהאמונה המגבילה עד אשר נבין את צדדיה החיוביים.

לאחר מכן נוכל לעבור לשלב הבא ולשאול: "במה עלינו להאמין כדי שהשינוי יהיה אפשרי עבורנו?".

האמונות החדשות הן האמונות המחזקות הנדרשות ליצירת שינוי חיובי ויציב.

איך משנים אמונות מגבילות?

ככל שאותן אמונות טבועות עמוק בתוכנו, כך נדרש מאמץ גדול יותר כדי להתגבר עליהם.

פעולה ראשונה בדרך לשינוי היא קריאת תיגר על המחשבות השליליות. כאשר מחשבה כזו עולה במוחנו, נתרגל לשאול, "האם המחשבה הזו עוזרת לי? האם היא תעזור לי להשיג את מטרותיי? בהנחה והתשובה היא לא. נסלק אותה מתודעתנו. נחזור על פעולה זו שוב ושוב.

רשמו לפניכם משפטי חיזוק קצרים המבטאים אמונה ותקווה, כמיהה וציפייה לשינוי המיוחל מול המחשבות השליליות שברצונכם לנטרל. שננו אותם בכל יום בנחת ובאהבה. הוסיפו מילות אנרגטיות למשפטים שיפיחו בכם כוח של התחדשות.

בכל פעם שתופיע מחשבה שלילית המשדרת חוסר אמונה עצמית, חוסר יכולת ומסוגלת, הניחו סימן שאלה לאחריה: "אני לעולם לא יהיה אהוב כל כך!!!" – " אני לעולם לא יהיה אהוב כל כך?" פעולה זו יוצרת ערעור על הנחות היסוד השליליות והאוטומטיות השוכנות בתוכנו.

תרגול ואימון המוח להפעיל באופן מודע מחשבות חיובית יביא להסתגלות החשיבה החיובית באופן אוטומטי. הבוס שלכם נראה ככועס עליכם ואתם מרגישים הצפה רגשית? תחושות של חשש וחוסר בטחון מאיימות על ביטחונכם הנפשי? עצרו רגע, נסו לתרגל ממה שקראתם. הפעילו את כוח הדיבור והמחשבה במילים ודיבורים מחזקים. הוציאו בפה מילים של ברכה ואיחולים לכם ולכל סביבתכם. השינוי בהרגשה לא יאחר להגיע.

ניתן לתרגל את השיטות הללו גם עם הילדים ובני הבית כהנעה חיובית משפחתית שתשפיע בסופו של דבר גם על כל אחד בנפרד.

מספרים על מרן "החפץ חיים" שנכנס לפונדק דרכים באחת ממסעותיו וראה אדם מגושם, חסר נימוסים המתנהג בגסות כלפי בעלת הפונדק. החפץ חיים הזדעזע מהתנהגותו וביקש להוכיחו. בעל הבית עצר בעדו ואמר לו: "רבי וכי יודע אתה מי הוא? "שאל והסביר לצדיק. הבחור המגושם הזה נחטף מהוריו בהיותו ילד קטן בימי הצאר ניקולאי. מגיל שבע הוא בשירותו ואין בו שום זכר יהודי.

שמע החפץ חיים והרהר בליבו. ניגש אל הבחור והניח עליו את ידו בחמימות ואמר: "שמעתי עליך כי נחטפת בהיותך קטן והיית במשך שנים רבות בשירות הצאר ניקולאי, הרשעים ניסו להעביר אותך על דתך אך אתה לא המרת את יהדותך. איזה כוחות נפש עמדו לך.." כך שידר לו הצדיק אהבה והערכה לעומת תחושות הבוז והסלידה ששידרו הסובבים האחרים. עיני הבחור המגושם התמלאו בדמעות. הוא בכה כמו ילד קטן וביקש מהרב שיהיה לו לאב. הפונדקאי לא האמין למראה עיניו... הוא שאל את החפץ חיים האם הוא כישף אותו או השתמש בכוחות מיוחדים? ענה לו החפץ חיים שהוא ריחם ואהב את הבחור. הוא דן אותו באמת לכף זכות בליבו ובמחשבתו, וזה מה שגרם לשינוי האדיר שהתחולל אצלו.

שינוי חיובי לטובה מתחיל בראש, תחילה על עצמנו ובהמשך גם על הסובבים אותנו. במשך הדורות, נכתבו ספרים רבים בעניין עבודת הנפש והמידות, המפורסמים שבהם הם "מסילת ישרים" לרמח"ל, "פלא יועץ", "המספיק לעובדי ה'" לר' אברהם בן הרמב"ם, "אורחות צדיקים" ועוד כתבים מגדולי ישראל בדורות האחרונים. נצטט התייחסות לעניינו מדברי תלמידו הגדול של הגר"א - ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל כפי שמובא, "דם מדבק מחשבתו באדון הכול ואין עוד מלבדו יתברך שום כוח להשפיע עליו בין במעשה ובין בדיבור ובמחשבה, כן יספיק הוא יתברך בידו שממילא יתבטלו מעליו כל הכוחות והרצונות שבעולם שלא יוכלו לפעול לו שום דבר כלל, בין מעצמו ובין מאחרים".

אתם מוזמנים להתנסות בתהליך הזה בעצמכם, ולהתמלא בשמחה ובתודה על הטוב והשפע שקיבלתם מאת הבורא ברוך הוא.

הכותב הוא מנהל נעלה- תיכון טכנולוגי בביתר עלית

לחצו כאן
תוכן שאסור לפספס
26 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
11
שאסור לזרוק צריך לשים בגניזה יש שם פסוקים
פישמן
10
או להלשין על העובד הזר
האחים פוקס
9
כואב לקרוא את הטור הזה, אבל חובה לכל הורה ומחנך...
עקיבא

הצגת כל התגובות

8
מאמר כל כך מרגש ונכון
האברך גנוט
7
חזק ביותר ומחכים מאוד ישר כוח הרב אבי
אריאל
6
בשם ההנהלה אנו מוסרים לך תודתינו על מאמר מאלף זה
יד אליעזר
5
את הבן שלי הצדיק סילק מספר תורה האב בית של הישיבה (ספרדית)בצעקות השפלה לפני כל המתפללים "מה זה מה אתה קורא ככה אנחנו לא ישיבה תיכונית" רק כי הבן רצא לקרוא בהברת יהודי תימן
ניסים
4
הרב אבי פשוט מאמר חזק ביותר צריך לפרסם את מספר הטלפון שלך כדי שהורים. ידעו על המוסד הנפלא שלך בביתר עלית
צביקה
3
מאמר מחכים ורלוונטי מאוד לדור התהפוכות שלנו, השינוי בילדים שלנו תלוי קודם בשינוי שאנו נעשה בתוכינו. חבל שלפעמים רק בגלל הסטיגמות הורים מתחפרים בבעיה ומפחדים לעבוד עליה כשבשינוי מחשבתי אפשר ליצור דרך להשיב את הבנים הבייתה מתוך אהבה ולא מיראה...
Shushu
2
ראש הישיבה המשגיח האב בית בפנימיות עושים מה שהם רוצים ואין למי להתלונן או עם מי לדבר בושה וחרפה צריך למסד את כל החינוך החרדי לממלכתי לעשות ישיבות חרדיות אבל ממלכתיות שיהיה פיקוח חיצוני בלתי תלוי
שמואל
מצדיק אותך בכל מילה!!
שמואל
1
ב"ה תודה רבה לרב אביטן וישר כוח גדול
ש
אולי גם יעניין אותך
נערים