בלילות שבין ט' – י''א טבת נוכל לצפות בתופעת טבע מרהיבה ומיוחדת בשמי הלילה,
מטר של מטאורים – ג'מינידים שאנחנו רגילים לכנות אותם ''כוכבים נפלים''.
מהם מטאורים? כיצד אפשר לראות אותם? ומהו הזמן הטוב ביותר לתצפית?
מטאורים הם גופים קטנים במערכת השמש, הם יכולים להיות בגודל גרגרי אבק ועד 10 מטרים.
למעשה, עשרות אלפים מטאורים זעירים מתנגשים בכדור הארץ אך רובם נשרפים באטמוספירה כשאנו בכדור הארץ- לא מבחינים בכך.
רובם של מטרי המטאורים מגיעים משרידי זנבו של כוכב שביט.
את ה''זיקים'' המוזכרים בדברי המשנה מבאר האמורא שמואל שהם "כוכבא דשביט". רש"י מפרש: ''כוכב היורה כחץ ברקיע ממקום למקום, וארוך כשבט שהוא יורה, ונראה כמו שפותח רקיע. גם הרמב''ם מזכיר את המטאורים : "ועל האור שבאוויר שיראו כאלו הם כוכבים נופלים ורצים ממקום למקום, או כמו כוכבים שיש להם זנב"
לעומת זאת, ה'גמינידים הם מטאורים שמקורם באסטרואיד בקוטר של כ-5 ק''מ!
האסטרואיד המכונה פָאֵתוֹן 3200 מקיף את השמש במסלול קבוע שאורך בערך כל שנה וחצי.
כשהאסטרואיד מגיע לקרבת השמש, למקום בו הוא נמצא קרוב אליה אפילו יותר מכוכב הלכת חמה, הוא מתחיל להתפורר כתוצאה מהטמפרטורות העצומות.
בכל מעבר שלו קרוב אל השמש, מתפוררים חלקיקים רבים והם ממשיכים לנוע במסלול שלו- כך שבמהלך השנים כמות הג'מינידים הולכת וגדלה.
פעם בשנה, בסביבות ה-13 בדצמבר, כדור הארץ חוצה את הנתיב של האסטרואיד פאתון 3200, כך שהמטאוריטים נלכדים בכוח הכבידה שלו, נשרפים ויוצרים לעינינו את המראה המרהיב של ''כוכבים נופלים''
שעות הצפיה הטובות והמומלצות ביותר הן היום, יום שני ח' טבת לאחר 3 בלילה, לאחר שקיעת הירח. המטר צפוי להגיע לקצב של 100 מטאורים לשעה!
כל מה שצריך לעשות הוא למצוא מקום חשוך יחסית, לצאת החוצה ולהביט אל השמיים. כמובן, בתקווה לשמיים בהירים לעונה.