הרב עמיהוד סלומון

רב קהילת "כנסת ישראל" פתח תקווה, ראש בתי מדרש בעיר ועורך העלון השבועי "בטוב טעם" Amiuds@gmail.com

עוד מהרב עמיהוד סלומון:

גם אחר שגילה יעקב - שיוסף חי, וגם אחר שירד בעקבותיו למצרים וחי שם שבע עשרה שנים, לא ידע יעקב - עד יום מותו, את מעשה "מכירת יוסף" על ידי האחים, כך עולה מהמדרש (פרשת השבוע)

2
| |

חז"ל מתעקשים "להשבית את השמחה" ולראות פה מסר אישי, כואב ותובעני - לאדם הפרטי: "אוי לנו מיום הדין! אוי לנו מיום התוכחה! יוסף קטנן של שבטים היה ולא היו יכולים לעמוד בתוכחתו" (הפרשה)

2
| |

כיצד ניתן להבין את התנהגותו של יוסף? במקום לשמוח על המפגש המחודש עם אחיו - הוא מתנכר אליהם, מתעלל בהם, כולא אותם, מעליל עליהם עלילות, וגורם להם סבל וצער עמוק (יהדות)

2
| |

אחר מעשה אשת פוטיפר, הנושא המרכזי ב'שיחות הסלון' בקהיר נסובו בגנות יוסף. אבל כל זה נמשך עד שהופיעו הכותרות החדשות: "שחיתות שלטונית!" "שר המשקים ושר האופים חטאו" (יהדות)

4
| |

בשונה מגלות מצרים, בבל, או רומא, דווקא היוונים - על ידי "החיבוק" שלהם ובעזרת הקדמה והיופי של "תרבות יוון", פגעו יותר מכל - ברוח היהודית, והפילו חללים מתוך מחנה ישראל (פרשת השבוע)

3
| |

לבן מִתְחַסֵּד, הוא אינו מוכן להודות ברמאותו, ותולה את מעשיו - בחוקי המקום. זו דוגמה מובהקת ל"הִיתַּמְּמוּת" המצויה בכל מקום: האיש הפוגע, שאינו מוכן לקחת אחריות אישית על מעשיו (הפרשה)

5
| |

לפי הרמב"ן - "עוני" הוא עונש לאדם בעבור עבירות שעשה. ולפי ה"אבן עזרא" - עוני אינו בהכרח מבטא כעס מאת האלוקים, ופעמים שנגזר על אדם צדיק - להיות עני, בשביל סיבה נסתרת (הפרשה)

8
| |

"תכונות אופי" עוברות בירושה, וקשה להפטר מהם. מה שאין כן, דעות קְלוֹקְלוֹת והרהורי כפירה, שהן "נרכשות" על ידי חינוך גרוע. הנה לנו "תורת הגזע היהודית" על האישיות והאופי (פרשת שבוע)

5
| |

מתחת לפני השטח סדום הסתירה סוד גדול! מערכת החוק והמשפט הייתה שקר, הכל היה רקוּב. הרוע שלט, אטימות הלב לבשה צורה חוקית, הסֵּדֶר והמִקצוֹעיוּת היו "פשע מאורגן" (הפרשה)

4
| |

תחושת "חוסר הצדק" הקיים בעולם, והצפייה הארוכה לישועה, עלולה לשבור את רוחנו. עלינו להעמיד אל מול עינינו את דמותו של אברהם אבינו שהיה נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיסְט, ו"סרבן המַצְפּוּן" הראשון (טור)

2
| |

בזהירות - ניתן לומר: שיטתו של אברהם הייתה נכונה יותר משיטתו של נח, ואם כן, עובד ה' נדרש לקרב נפשות נוספות לחסות תחת כנפי השכינה, גם במחיר התפתחותו הרוחנית האישית (יהדות)

3
| |

ברוב הפעמים, אדם יוצר יצירה והיא יוצאת מרשותו, משום, שמרגע שיצאה היצירה לאוויר העולם, ונחשפה. שוב, היא איננה כבר אינה בידיים של הממציא, היצירה שלו, כעת - היא עובדה קיימת (הפרשה)

5
| |

מישהו התקשר אליך, כתב לך הודעה, לא ענית לו, אבל הוא עדיין מקוה שתחזור אליו, הוא זקוק לך, ואולי מדובר רק בשאלה קטנה, אל "תייבש" אותו, תחזור אליו • טור לקראת יום כיפור (ימי סליחות)

6
| |

בגודל חסדו, העניק האלוקים לאדם - את היכולת לתקן ולשוב בתשובה. והוסיף "חסד על חסד", שאין אתה צריך להתאמץ עליה, אלא היא "נגישה" לכל אחד. מאמר מרתק (יהדות, ימי תשובה)

5
| |

שמחה אמיתית אינה יכולה להיות "הצגה", ואי אפשר "לזייף" אותה, ומי שהוא מלא חדווה בעת עשיית מצוה, הרי הוא חושף בכך את רצונו השלם לקיים את רצון הבורא - לא מתוך כפיה (פרשת השבוע)

3
| |

אל תתגונן - אלא תתקוף! אל תהיה מוּבל - אלא מוֹביל! אל תגיב - תיזום! חובתו של היהודי אינה מסתיימת ב"כיבוי שְׂרֵפוֹת", אלא עליו למנוע את השריפה מלהתרחש, מוטל עליו לתקן את הפרצות (טור)

4
| |

הרוע הוא מעין בּוּמֵרַנְגּ, כיון שאדם קלל או זמם לעשות רעה לרעהו, הוא יוצר אנרגיה שלילית, שבאופן טבעי, הולכת אל האדם כנגדו היא כוּוְנה, ובמידה ומדין שמים הוא ראוי לרעה - היא מתקיימת בו (יהדות)

5
| |

שוב עם ישראל מוצא את עצמו "בין הפטיש לסדן". מצד אחד, נתוּן תחת האיום של ה"כְּלִי" אשר "יוּצַר עָלַיִךְ", ומאידך, הישראלים נתונים גם תחת איום ה"לָשׁוֹן" אשר "תָּקוּם אִתָּךְ לַמִּשְׁפָּט" (פרשת שבוע)

3
| |

הדרך להמנע מהחימוד, היא הגברת יראת השמים, כי הפחד - משתק את האדם, ומסיר ממנו - את כל הפיתויים. אם כן, חובה על היהודי לנצל את "גלגל ההצלה" - היראה, אל מול התאוה (פרשת שבוע)

2
| |

יש להתייחס לכל דין - במידה הראויה, מי שנותן לאיסור דרבנן - חומרה של איסור דאורייתא, או נותן למנהג - חומרה של מצוה, הוא עובר על איסור "לא תוסיפו". "תָּפַשְׂתָּ מְרוּבֶּה-לֹא תָּפַשְׂתָּ!" (מאמר)

6
| |