פרק כ': בנושא של שיטת הפלפול של מרנא הגר"ח מבריסק, התייחס הרב אריה קרלין, בוגר ישיבת וולוז'ין, שלאחר סגירתה פנה ללמוד בעיר וילנה. הרב קרלין אינו מפורסם כיאה לגאון שחיבר ספרים רבים, ביניהם: 'לב אריה', 'תורת חשן המשפט', 'תורת אבן העזר', 'דברי משפט' ועוד.
הפרקים האחרונים בסדרה על גאוני ליטא >>
- למה בישיבת 'מרכז הרב' דחו את רבי שמעון שקופ?
- הגאון הליטאי שהיה מאיר פנים והתרחק מהקנאות
- האם רבי שמעון שקופ לא התעניין בספרות כללית?
- המחלוקת על דמותו של המשכיל נפתלי הרץ וייזל
נצטט את דברי הרב אריה קרלין בנוגע לשיטת לימודו של הגר"ח מבריסק, וכך דבריו:
"מעולם לא אמר איש כי הוא פותח דרך חדשה. מה שקוראים שיטה 'טלשאית' [טלז] ו'שיטת ר"ח' הנפוצות עתה בעולם הישיבות קלקלו הרבה יותר ממה שתקנו. יתנו נא הגאונים אל לבם עד כמה פועלים הצעצועים שבשיטה זו, הבימוי ואחיזת העיניים שיש למצא בשימושה הרחב אצל כל תלמיד שלא הגיע להוראה בהלכה וידיעת התורה, ויראו נא את הריקניות (אם לא עם-הארציות) בידיעת התורה אצל התלמידים", (לב אריה, תל אביב תרצ"ח, בהקדמה).
טענות דומות ציטט הרב הראשי הג"ר איסר יהודה אונטרמן (שהוא עצמו היה ממעריצי שיטתו של הגר"ש שקופ):
"נדמה להם כי הבחורים מבלים כל כך הרבה זמן ומרץ על חקירות דקות עיוניות שאינן נוגעות להלכה ושאי אפשר גם לקבוע בהן מסמרות, ויקרה גם כן כי כשתלמיד מביע איזה חידוש בהערצה, הרב השומע מעקם שפתיו בבוז ובביטול עד שהלה מתבלבל קצת ונראה לו כאילו יש חס ושלום שתי תורות: תורה של הישיבה לחוד ותורה של לומדים בעלי הוראה ורבנים לחוד"' (הרב א"י אונטרמן, 'תורה מחזרת אחרי אכסניה שלה', בתוך: ספר היובל לרבי שמעון שקופ, וילנה תרצ"ט, עמ' יט)
במאמרו מדגיש הגרא"י אונטרמן ששיטת הפלפול השתרשה בקרב הלומדים כי היא הציעה אתגר אינטלקטואלי שיוכל להתחרות בהשפעות חיצוניות, וכך דבריו: "יש סבורים כי שיטת לימוד זאת שמקורה מיוחס למרן הגאון ר' חיים סולובייצ'יק זצ"ל, משמשת נקודת מגן נגד כח המושך של ההשכלה החילונית".
הרב ד"ר שי עקביא ווזנר כותב על כך: "ייתכן מאד שזו גם הסיבה לכך שברוב ישיבות ליטא התמקדו דווקא בלימוד הסוגיות המשפטיות מסדרי נשים ונזיקין, וזנחו כמעט כליל את לימוד הסוגיות ההלכתיות מסדר מועד. לימודי משפט נתפסו כדבר בעל ערך, וכך יכולות היו הישיבות להציע חלופה מסורתית ללימודי משפטים כללים: לימוד המשפט התלמודי במתודה אנליטית מודרנית".
לעומת וואזנר, הרב ד"ר שלמה טיקוצ'ינסקי במאמרו, סבור שהצגת דרך ההבנה שייסד הגר"ח מבריסק כיוזמה ישיבתית כנגד ההשכלה, הינה מופרזת. לכל היותר סבור טיקוצינסקי ניתן לדבר על תפקידים חינוכיים שהיא מילאה בדיעבד, כתריס בפני ההשכלה, עם התקבלותה והתפשטותה בעולם הישיבות.
כראיה לדבריו כותב טיקוצי'נסקי, שהגר"ח מבריסק היה רחוק ביותר מרעיונות ההשכלה, וקשה להניח שהוא הושפע מהרעיונות שלה, כפי שטענו מתנגדיו (הרידב"ז לדוגמה).
הערה חשובה: בסדרת מאמרנו אודות שיטת הלימוד של מרנא הגר"ח מבריסק הסתמכנו אך ורק על רבנים וחוקרים יראי שמים בלבד, כפי שהבאנו עד כה.
לא הזכרנו בבמה חשובה זו מדור "היסטוריה ואקטואליה" באתר החרדי הגדול בעולם "כיכר השבת", תאוריות מופרכות כגון של חוקר החרדים 'סלומון', שהגיע למסקנה שתורת ר"ח מבריסק יסודה בעצם בשיטתו של הפילוסוף הנס קלזן, אלא שסטודנטים יהודיים למשפטים 'רבים במספר' שלמדו את דברי הפילוסוף הנ"ל, עברו ללמוד בישיבות והם שהשפיעו על מוריהם ראשי הישיבות ובראשם הגר"ח.. זאת על סמך השוואות תוכן, דוגמת השוואותיו של בראון. (סלומון, האסכולה האנליטית, 1993).
לקריאה נוספת:
- 'דרכי הלימוד בישיבות ליטא במאה התשע-עשרה'. עבודת מחקר לשם קבלת תואר מוסמך מגיש: שלמה טיקוצינסקי החוג להיסטוריה של עם ישראל האוניברסיטה העברית בירושלים תשס"ד. (נפוץ להורדה באופן חינמי בגוגל).
- שי עקביא ווזנר, חשיבה משפטית בישיבות ליטא - עיונים במשנתו של הרב שמעון שקופ, הוצאת מאגנס, ירושלים, 2016
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות