זה היה בשנת 1997. נשיא ארה"ב ביל קלינטון, שהתמודד לקדנציה שנייה בבית הלבן, הגיע למדינת קונטיקט לכינוס בחירות - אחד מתוך שרשרת ארוכה של עצרות שלהוב המונים. כדי לחבר אליו עוד יותר אל הקהל, הביא עמו כשחקן חיזוק במטוס הנשיאותי 'אייר פורס 1' את הסנטור הוותיק מטעם המדינה, ג'ו ליברמן.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
ליברמן היה סנטור אהוד, בולט בנוף, עקרוני בדעותיו. הוא היה דמוקרט אבל בתחומים רבים לא ראה את הדברים עין בעין עם הדמוקרטים. והוא גם היה יהודי אורותודוקסי, שומר מצוות.
כשליברמן נכנס למטוס, בדרכו חזרה לוושינגטון, העיר חבר קונגרס שנכח במקום, והכיר את אורח חייו הדתי של האורח, שישמח לאכול את המנה הלא כשרה של ליברמן.
קלינטון, אמן יחסי אנוש, שמע זאת ואז הפתיע ואמר: "לא, לג'ו הזמנו ארוחה כשרה".
התפקיד הבכיר ביותר
לקלינטון ולליברמן היה קשר קרוב וארוך שנים. הוא התחיל כשביל קלינטון והילרי היו סטודנטים באוניברסיטת ייל היוקרתית בקונטיקט ופעלו למען בחירתו של ליברמן למשרת התובע הכללי של קונטיקט - משרדה משפטית בהגדרה אבל גם ובעיקר פוליטית.
ליברמן, שהלך לעולמו ביום רביעי בשבוע שעבר, היה היהודי האורתודוקסי שהגיע ללא ספק לתפקיד הרם ביותר בפוליטיקה האמריקנית.
בבחירות תש"ס הוא היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן נשיא ארצות הברית. עד אז ומאז לא היה עוד יהודי שהיה מועמד מטעם אחת משתי המפלגות הגדולות למשרת סגן הנשיא. ליברמן גם היה הסנטור היהודי האורתודוקסי הראשון בהיסטוריה של ארצות הברית.
ליברמן לא היה יהודי רק בהגדרה. היהדות תפסה ערך מרכזי ומשמעותי מאוד בחיי היום יום שלו. הקפדתו על שמירת מצוות ליוותה את הקריירה ארוכת השנים והפרו-ישראלית שלו. זה לא דבר מובן מאליו. הוא זכה לקרבה מיוחדת מאוד מהרבי מליובאוויטש זי"ע, שהפגין כלפיו חיבה רבה בהזדמנויות רבות, ושמר על קשר קרוב עד אחרית ימיו עם שלוחי חב"ד באזורו, ולא רק.
בהלווייתו, שהתקיימה לפני כניסת שבת בעיר שבה נולד וגדל, נפרדה ממנו בתו חנה, שומרת מצוות בעצמה, בדמעות. "הייתה לך אמונה פשוטה, בתורה ובמצוות. קידשת שם שמים באופן שאין שני לו. היית ממש 'קידוש השם' מהלך", הזכירה בדבריה.
בקהל ישבו אישי ממשל בכירים בעבר ובהווה. גם סגן נשיא ארה"ב תחת ביל קלינטון, אל גור, שבחר בליברמן לסגנו במרוץ לנשיאות ארצות הברית מול ג'ורג בוש (שהסתיים בהפסד על חודם של מאות קולות בודדים במדינת המפתח פלורידה, בבחירות שנחשבות לאחת מהצמודות ביותר והשנויות במחלוקת בתולדות ארצות הברית), נכח בהלוויה היהודית וציין בנאומו קודם לכן את מה שלמד מליברמן.
אבל בתו של הנפטר, הוסיפה והזכירה למלווים כולם מה היה מוקד ההשראה של אביה. "הלכת תמיד בדרכו של הרבי מליובאוויטש", היא אמרה. "ידעת שיש לך שליחות בעולם - לתקן את העולם במלכות שד"י. היה לך תפקיד, היית בשליחות. ואנו נמשיך בשליחות הזו".
תולדות חיים
הביוגרפיה של ליברמן מרתקת, ייחודית. את ההתמסרות שלו לענייני יהדות ספג ליברמן בבית שבו גדל. הוא נולד בסטמפורד, עיר גדולה בקונטיקט, סמוכה לניו יורק, בחודש אדר תש"ב.
הוריו היגרו מפולין ואוסטריה וניהלו למחייתם חנות לממכר משקאות חריפים. עם אמו, מאשה ע"ה, היה לו קשר מיוחד והוא כיבד אותה מאוד עד אחרית ימיה. "היא הייתה אישה מיוחדת", סיפר עליה הרב ישראל דערן, שליח חב"ד הראשי בקונטיקט. "תמיד היו להם אורחים בבית".
ככל הידוע להוריו לא נולדו ילדים כמה שנים אחרי נישואיהם. לפי המסורת המשפחתית פעם ביקר בביתם יהודי שהיה שילוב בין אדמו"ר ושד"ר, ובירך את האם שייוולד לה בן שיזכה להיות "אדם גדול שיעזור ליהודים".
משפחת ליברמן הייתה כמעט היחידה ששמרה שבת וכשרות בעיר האמריקנית. "גדלתי בקהילה רב-אתנית, רב-גזעית ורב-דתית והייתי בר-מזל", העיד ליברמן לימים בריאיון עיתונאי שהעניק. "אני לא יכול לזכור אפילו אירוע אנטישמי אחד שחוויתי בילדותי. זוהי ללא הספק הסיבה שאני כל-כך אופטימי לגבי אנשים שישפטו אותי בהגינות".
בילדותו, סיפר ליברמן, מילאה אמו את ביתם בצעצועים. הסיבה הייתה שבת. היא לא רצתה שילדיה יחושו נפסדים משום כך שמקפידים על שבת. ילדי השכונה היו באים לשחק אצלם בבית.
הרב דערן ורעייתו היו קרובים לגב' ליברמן ונהגו לבקר אותה בכל מוצאי שבת ולעשות לה 'הבדלה'. "היינו יושבים בסלון ומשוחחים", סיפר הרב דערן ל'כפר חב"ד', בריאיון שהעניק בשנת תשס"ז לעיתונאי החב"די יודי צייטלין. "היא הייתה אישה חכמה ולא היה קשה לכבד אותה. ג'ו היה מטלפן בקביעות אחרי השבת ועם הזמן התחלתי להכין עבורו דבר תורה שבועי. כשהיו שואלים את האם על הצלחת בנה, הייתה עונה: מה שהקב"ה ירצה זה מה שיהיה".
כשגב' ליברמן נפטרה, הרב דערן נקרא לסייע בהלוויה. "היא ביקשה בצוואתה שאדבר בהלוויה", שחזר הרב דערן. "ג'ו ניגש אליי ואמר שכנראה אמו לא ידעה שאני כהן. עניתי לו: היא ידעה טוב טוב וסיפרתי על הלוויה של נשיא בנק שנפטר לפני כמה שנים. גם הוא דרש שאדבר בהלווייתו והוציאו את הארון מהבניין לפני שנכנסתי. היא הייתה שם וכנראה זכרה. וכך ג'ו עשה". לאחר הפטירה, אחותו של ליברמן, שהתגוררה באוקלהומה, תרמה שבתון לזכרה בבית חב"ד שמנהל השליח הרב עובדיה גולדמן, בו היא מבקרת בקביעות.
קריירה פוליטית
בילדותו, כשלמד בתיכון, נבחר ג'ו לנשיא כיתתו. בהמשך, כסטודנט באוניברסיטת ייל, מונה לעורך הראשי של עיתון הסטודנטים 'ייל דיילי ניוז'. את פעילותו הפוליטית התחיל בהיותו סטודנט, כשבלט כפעיל למען זכויות אפרו-אמריקנים.
כעבור שנים אחדות עמד כאמור בראש מטה הבחירות של רוברט קנדי בבחירות המקדימות של הדמוקרטים בקונטיקט, ובשנת תש"ל נבחר לראשונה לסנאט המדינתי. אחרי חמש שנים מונה למנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט בקונטיקט.
כוכבו דרך. היו לו מעריצים רבים. בתחילת שנות התש"מ נבחר להיות התובע הכללי של קונטיקט וגם אז בלט בתחומים שונים. מי שהתנדבו לסייע למסע הבחירות הראשון שלו, היו בין היתר שני אנונימיים, סטודנטים באוניברסיטת ייל. שמותיהם היו ביל קלינטון והילרי דיאן רודהם. הראשון יהפוך בחלוף שלושים שנה לנשיא ארצות הברית, והשנייה, רעייתו, לגברת הראשונה, ובהמשך למועמדת לנשיאות.
שנת תשמ"ט הייתה שנת מפתח בקריירה של ליברמן. בסיומה הוא נבחר לראשונה לסנאט של ארצות הברית, מטעם קונטיקט, אחרי שניצח בפער קטן סנטור ותיק שייצג את מדינתו במשך שלש קדנציות ברציפות.
זמן קצר אחרי היבחרו, העניק ריאיון לעורך 'כפר חב"ד' הרב אהרן דב הלפרין. עבורו, כיהודי דתי ושומר מצוות הגאה ביהדותו, הייתה זו מחווה ברורה מאליה, וגם כנראה דחף פנימי, לפרוס את משנתו באשר לישראל, בכלל בנושאי יהדות, בשבועונם של חסידי חב"ד, אותם העריץ מקרוב.
בפתח הריאיון סיפר ליברמן על כך שכהונה כסנטור הייתה חלום הנעורים שלו. לדבריו, מאז שזכר את עצמו קיננה בו תודעה של עבודה למען הציבור. הוא גם הזכיר את אורח חייו הדת, ואת העובדה שבמהלך קמפיין הבחירות לא השתתף, בין היתר, בוועידת המפלגה הדמוקרטית, כיוון שזו התקיימה בשבת.
הוא הגדיר זאת כך: "מצד אחד אין ספק שאמונתי, חינוכי ודעותיי ביהדות, בתורה, מהווים חלק עיקרי ובלתי-נפרד מעיצוב השקפותיי ועמדותיי. יחד עם זאת, משום שנבחרתי לסנאט, לא בשל היותי יהודי, ובעיקר לא על-ידי יהודים, הרי אני חש חובה בראש וראשונה להיות נאמן לשליחותי כאזרח אמריקאי, למען טובת ארה"ב ותושביה, שאותם נבחרתי לייצג. אין צורך לומר שאין סתירה בין שני הדברים".
ליברמן הוסיף וציין כי העובדה שהוא יהודי דתי לא רק שאינה מפריעה לתדמיתו הציבורית אלא להיפך. הוא סיפר שהוא חש מצד התקשורת, הציבור וחברי הסנאט, יחס של הערכה וכבוד לעובדת היותו יהודי דתי.
כשנשאל על הסיוע האמריקני שמועבר לישראל, השיב: "היחסים המאוד-קרובים בין ארה"ב לישראל, הסיוע שארה"ב מגישה לישראל, היותן בעלות-ברית, כל אלו הן עובדות מאוד יסודיות ששום איום אינו יכול לשנותן. הסיוע הכספי לישראל הוא אינטרס אמריקאי ממדרגה ראשונה. הוא איננו תלוי ולא יהיה תלוי בחוק כזה או אחר שיתקבל בישראל (הכוונה הייתה לחוק מיהו יהודי. מ"ק)".
מפגש עם הרבי
לפני שנסע ללה-גווארדיה, שדה התעופה הפנימי בניו יורק, בדרכו לוושינגטון, להצהיר אמונים לראשונה בחייו כסנטור, שם ליברמן את פעמיו לביתו של הרבי מליובאוויטש, שם חילק הרבי דולרים באותה תקופה בימי ראשון, מלווה ברעייתו הדסה ובילדיו.
"ראיתי תמונה שלך בעיתון", פתח עמו הרבי את השיחה באותו צהריים. ימים אחדים קודם לכן הופיעה תמונתו של ליברמן בשער שבועון 'כפר חב"ד' אחרי הריאיון המדובר שהעניק. "השם יתברך יברך אותך שתצליח מאוד בתפקיד החדש שלך ושתהיה מקור לגאווה עבור העם היהודי בכלל". ליברמן הגיב: "תודה רבי".
שיחתו של ליברמן עם הרבי מתועדת בווידאו. "אני נוסע לוושינגטון היום אחר הצהריים", הוא הוסיף ואמר לרבי, "ואשבע אמונים ביום שלישי. רציתי מאוד לבוא ולבקש את ברכתך עם התקדמותי לתפקיד זה. זו הזדמנות גדולה ואחריות גדולה לעשות כל מה שבידי למען קידוש השם".
הרבי השיב לו: "אתה מקבל את ברכתי במנה כפולה היום ואין צורך לבוא שוב, נצל את זמנך לעשות הרבה יותר ממה שעשית עד עתה, שזה גם היה הרבה. ה' יתברך יברך אותך".
ליברמן הציג את בתו חנה רחל, שהייתה ילדה קטנה בת פחות משנה. "היא עוזרת לך?", שאל הרבי בחיוך, בעודו מושיט לה את שטר הדולר. ליברמן, מחויך, השיב: "היא עזרה לי לנצח בבחירות, לא הייתי מנצח בלעדיה". בהמשך הציג את רעייתו הדסה. הרבי העניק גם לה שטר של דולר, ואז פנה אל בני הזוג הנרגשים והוסיף: "ילדים עוזרים לפעמים גם מבלי לדעת על כך". בהמשך הוסיף: "ילדים בעצם קיומם, לפעמים על ידי חיוך, יכולים לסייע, יותר מאשר באמירת מילים וכדומה". כשהציג ליברמן את אמו, הביא לה הרבי שטר נוסף של דולר, באמרו: "וזה לצדקה נוספת, בזכות העובדה שזכית בבן שכזה".
לימים סיפר ליברמן רבות על מפגשו זה עם הרבי. "הערכתי לא רק את ברכתו, לקראת הפרק החדש בחיי, אלא גם את העידוד והדרבון שהעניק לי לנצל את המעמד החדש במידה המקסימלית", אמר. "הוא העניק ברכה וגם מילה או שתיים לכל אחד מבני משפחתי בקירוב יוצא דופן, כך הרגשתי. הייתה התייחסות מיוחדת לכל אדם".
בתפקידו בסנאט האמריקני בלט ליברמן בשמירת מצוות. במיוחד הוא בלט בשמירת השבת שלו. באחד מימי שישי בשנת תשמ"ט התארכה הישיבה בסנאט, וליברמן תכנן להישאר בבניין לשינת ליל, באחד האולמות, ולצעוד למחרת בבוקר רגלית לביתו. כששמע זאת אחד מחבריו, סנטור מטנסי, הציע לו החבר את דירת אביו, שהייתה ממוקמת מול הסנאט. "לא חבל?", הוא אמר לליברמן. "אשיג לך מפתח ותישן כמו שצריך". ליברמן הודה לו וקיבל את המפתח. כעבור זמן קצר חזר אליו החבר. "אוי, שכחתי", אמר. "אסור לך הרי להדליק חשמל בשבת. לא תמצא את דרכך בדירה. אני אלך איתך ואפתח את החשמל".
החבר הזה, ה'גוי של שבת' לעת מצוא, היה הסנטור אל-גור, מי שבחלוף שנים כיהן כסגן נשיא ארצות הברית תחת קלינטון. ליברמן אהב לספר את הסיפור הזה על אל-גור, שהשבוע השתתף בהלווייתו היהודית בקונטיקט. כשהתמודד אל גור בעצמו לנשיאות, בחר בליברמן כמועמד לסגנו. ההתמודדות לא צלחה, כאמור.
במהלך הקריירה שלו הקפיד ליברמן גם על כשרות. מכריו העידו שהוא אכל מזון כשר גם בנסיעותיו. היו מקרים שבהם אכל רק דג טונה ופירות וירקות, כי לא מצא מזון אחר בכשרות מהודרת. כשנסע באחת השנים לביקור שנמשך שבוע בריאד בירת סעודיה, משפחת המלוכה סידרה בעבורו ארוחות כשירות.
ליברמן נודע כליברל בנושאים סוציאליסטיים, כמתון בנשאי כלכלה ושמרן בנושאי ביטחון. הוא התמיד לנקוט עמדות עצמאיות, לא תמיד בקו המקובל, ויצר לעצמו תדמית של איש עקרונות שלא הולך עם העדר. זה לא בהכרח הביא לו תמיכה, אבל העניק לו הערכה.
אחת הסוגיות שהחריגו אותו במיוחד מהזרם במפלגה הדמוקרטית הייתה המלחמה בעיראק, שאליה יצא הנשיא בוש בתחילת שנות התש"ס. ליברמן תמך במלחמה ובמדיניותו של בוש, וקומם עליו רבים במפלגה הדמוקרטית. אחרי שנבחר בוש לקדנציה שניה, הסתובבו שמועות בוושינגטון ולפיהם מתכוון הנשיא החדש-ישן להציע לליברמן תפקיד בכיר בסגל שלו. מזכיר המדינה או שר ההגנה או תפקיד בכיר אחר. השמועה לא התאמתה. ליברמן לא מונה. אבל את החיבה של בוש לליברמן ראו רבים, בתום נאום 'מצב האומה' כעבור שנה, כשבוש הפגין בפומבי חיבה גדולה לליברמן ולדרכו. יריביו של ליברמן השתמשו בחיבה הזו נגדו.
בפריימריז הפנימיים במפלגה הדמוקרטית לקראת בחירות האמצע לסנאט, בשנת תשס"ו, הפסיד ליברמן באחוזים בודדים. היה זה הפסד נדיר בפוליטיקה האמריקנית של סנטור מכהן בבחירות פנימיות.
בנאום שלו אחרי ההפסד, מחויך כולו, עמד ליברמן על בימה צפופה במלון בקונטיקט, ושלהב את תומכיו. זה היה נאום רהוט. "נבחנתי כפי שלא היה בעבר, אבל אנחנו לא ויתרנו על דעותינו, נכון?", שאל רטורית את הקהל. אבל מה שנזכר במיוחד מהנאום הזה היה ההתחלה שלו. ליברמן פתח בהודעה לקב"ה וציטט את פרק י"ג בתהלים. אשירה להשם כי גמל עליי. "אני אנסה בכל דרך ובכל יום לעשות דברים שיכבדו ויקדשו שם שמים", אמר לקהל תומכיו.
עד לפני מעט יותר מעשור כיהן ליברמן כסנטור. דמותו היוותה לצעירים אמריקנים יהודים רבים מודל של יהודי הגאה ביהדותו, השומר על מסורת אבותיו בפומבי.
יהי זכרו ברוך.