באמצע שנת 2015 נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התעורר שמח. איך אני יודע? אני לא. אבל אפשר להיות בטוחים שכן. אחרי מסע בחירות צמוד באופן מפתיע, הימין הרדיקלי בפולין הצליח לעלות לשלטון בפרלמנט וכן לקטוף את הנשיאות.
>> למגזין המלא - הקליקו <<
זה לא סוד. פולין חברה באיחוד האירופי, ופוטין אוהב מאוד שמדינות בוחרות במועמדים לא ליברליים, שכן בדרך כלל, המנהיג באופן מיידי יהיה קרוב יותר לרוסיה מאשר לאיחוד האירופי - או לפחות פחות גרוע ממועמד פרו-מערבי. הפלישה הרוסית לאוקראינה כמובן שינתה את התמונה ועוד נדבר על זה, אבל אפשר להיות בטוחים שבאותו הזמן פוטין שמח.
מנגד, אפשר להניח שיריביו הפוליטיים של נשיא פולין הנבחר אנדז'יי דודה היו מודאגים, אך כנראה לא הבינו איך ידרדר את הדמוקרטיה במדינתו - שקצת יותר משני עשורים קודם לכן הייתה תחת שלטון קומוניסטי.
בכתבה נעסוק בשינויים שהביא דודה ושאר חברי מפלגתו 'החוק והצדק', שינויים שפגעו בעיקר בדמוקרטיה של פולין, אך בשוליים הביאו שינויים קיצוניים אחרים, כשבכל הקשור לישראל שר התרבות הפולני החדש קידם את החוק הידוע לשמצה 'החוק הפולני' שנועד לטשטש את חלקו של העם הפולני בזמן השואה.
נחזור להתדרדרות הדמוקרטיה ונאמר ביושר - הבחירות בפולין לא זויפו והנשיא דודה ניצח כחלק מהגל הימני ששוטף את אירופה והעולם.
מפלגת המרכז-ימין 'המצע האזרחי' איבדה את הרוב בפרלמנט הפולני - ה'סיים', ונזרקה לאופוזיציה.
השבר
את הסדק הראשוני אפשר לראות אולי ברגע שמפלגת 'המצע האזרחי' הפסידה. אלא שהמפלגה המפסידה החליטה זמן קצר אחרי הבחירות ולפני השבעת הפרלמנט החדש בו תאבד את הרוב, לקדם מינוי של חמישה שופטים לבית הדין החוקתי.
הנשיא החדש דודה טען כי מדובר במחטף והודיע כי לא יאפשר את מינוי השופטים אחרי שהתברר כי 'המצע האזרחי' הפסידה בבחירות.
הקרע בין המפלגה הגדולה היוצאת לבין המפלגה הגדולה הנכנסת, גדל - ובית המשפט הכריע כי שלושה מינויים של 'המצע האזרחי' חוקיים, ופסל את שני המינויים האחרים.
הנשיא דודה סירב בתוקף להשביע לתפקיד, כמקובל, את שלושת השופטים, והזעם בימין הקיצוני השתולל על ה"מחטף".
לאחר כניסת הפרלמנט החדש, פתחה מפלגת 'חוק וצדק' בהליך חקיקה שיכשיר מינוי שופטים שלהם ויפסול את המינויים של המצע האזרחי.
בעקבות האירועים פרצו מחאות ענק בוורשה, בעד ונגד החלטת הממשלה החדשה בפולין - כשכל צד טוען כי היריב לא דמוקרטי מספיק.
נשיא פולין המיתולוגי לך ולאנסה הזהיר את העם הפולני ואת הממשלה ממלחמת אזרחים ויצא חוצץ נגד הממשלה וטען: "אני מתבייש לנסוע לחו"ל. הממשלה הזו פועלת נגד פולין, נגד ההישגים שהשגנו של חירות, דמוקרטיה". עוד הוסיף: "כל זה עוד לפני שדיברתי בכלל על איך בגללם כל העולם לועג לנו".
"מאפיינים של הפיכה"
באיחוד האירופי הוכו בתדהמה מהשינויים שעוברת המדינה החברה באיחוד, ונשיא הפרלמנט האירופי הודה כי מדובר ב"מאפיינים של הפיכה".
בעקבות הטענה הזו, ממשלת פולין זעמה ודרשה מנשיא הפרלמנט האירופי לפרסם באופן מיידי התנצלות - שלא הגיעה.
לא רק שהתנצלות ממנו לא הגיעה, כלי תקשורת באיחוד האירופי ציטטו את נשיא הפרלמנט האיחוד שולץ כשהוא טוען שפולין עוברת "תהליך פוטיניזציה".
בעקבות הגינויים הגיעו גם ניסיונות להטיל סנקציות מתוך האיחוד על פולין בעקבות הפרת חוקי האיחוד האירופי - אלא שלפולין יש חבר שעשה הליך דומה שנים קודם לכן - ויקטור אורבן.
אורבן כידוע משמש זה שנים רבות כראש ממשלת הונגריה ושוחק את הדמוקרטיה במדינתו כמו שמים שוחקים את האבן. אט אט.
ראש הממשלה ההונגרי הכריז כי לא ייתן בשום אופן יד להטיל סנקציות על פולין ואמר כי "האיחוד האירופי לא צריך אפילו לנסות להטיל סנקציות כלשהן על פולין שכן הדבר ידרוש תמימות דעים של כל המדינות החברות באיחוד והונגריה לעולם לא תתמוך בשום סנקציות על פולין".
בהמשך, גם בליטא הכריזו כי יתנגדו להטלת סנקציות כלשהן על פולין.
מנגד, גרמניה החליטה להטיל סנקציות על פולין באופן עצמאי ולא דרך האיחוד האירופי בשל הקשיים שהערים ויקטור אורבן.
"רפורמה"
בצל המשבר החוקתי, הסיים הפולני חוקק שינויים דרמטיים בשיטת בחירת השופטים וכן הגבילו משמעותית את היכולת לפסול חוקים.
בהמשך גם העבירו חוק שלמעשה הגביל מאוד את גופי התקשורת במדינה שהפכו לתקשורת מגויסת של הממשלה - למעט כמה גופים אחרים שמצליחים לשרוד בקושי רב.
הבחירות שאחרי
בשנת 2019, אחרי כהונה בת 4 שנים של הפרלמנט, ובשנת 2020 אחרי חמש שנות כהונה של הנשיא דודה, המדינה יצאה לעוד שתי בחירות (כאמור ב-2019 וב-2020 בהתאמה).
גם הפעם, בבחירות לנשיאות ולפרלמנט הצליחה מפלגת 'החוק והצדק' לשמור את השלטון - אך איבדו את הרוב בבית העליון.
האמון במערכת הפוליטית הפולנית כדמוקרטית ירד גם בכל הקשור לבחירת תאריך הבחירות לנשיאות בצל מגיפת הקורונה.
לבסוף הצליחו בפולין להגיע להסכמות מסוימות עם האופוזיציה לגבי תאריך הבחירות, אך זמן קצר לפני הבחירות הודיעו שלושה נשיאים לשעבר של פולין כי הם יחרימו את הבחירות וטענו כי הן לא חוקתיות וקראו לכולם להצטרף לחרם.
החרם לא יצא אל הפועל, כשלבסוף אחוז ההשתתפות בבחירות היה הגבוה ביותר מאז פולין הפכה לדמוקרטיה.
ההתדרדרות נמשכת
אחרי תקופת כהונה מעוררת ביקורת, מפלגת החוק והצדק המשיכה גם בכהונה השנייה במסע של טיהורים.
זמן קצר אחרי בחירת הפרלמנט החדש, אישר ה'סיים' הצעת חוק לפיה יהיה ניתן להדיח שופטים שיוכרז עליהם כי נקטו עמדה פוליטית או תמכו במועמד פוליטי.
הפעם, גם באו"ם גינו את אישור הצעת החוק ואמרו כי מדובר ב"ערעור נוסף" של הדמוקרטיה בפולין.
באיחוד האירופי אמרו כי הצעת החוק הזו עשויה להביא לכך שפולין תמצא את עצמה בסופו של יום מחוץ לאיחוד האירופי, דבר שלא קרה.
בית המשפט העליון בפולין זעם על ההחלטה וקבע כי מדובר ב"המשך ההפקרות כפי שהיה בשנות השמונים". בשנות ה-80, המדינה הייתה תקופה ארוכה תחת משטר קפדני וטנקים הסתובבו ברחובות להטיל אימה על האזרחים.
המלחמה באוקראינה
יוקר המחייה, הרוגים והרס שלא היה כמותו שנים רבות, הם רק חלק מההשפעות של החלטת נשיא רוסיה פוטין לפלוש לאוקראינה.
אך דבר אחד השתנה במיוחד: החזית האנטי-ליברלית בעמדות מנוגדות בכל הקשור להמשך היחס לרוסיה.
בעוד פולין, כן, אותה פולין של דודה, הפכה לאחת התומכות הנלהבות של אוקראינה, הונגריה נותרה נאמנה לרוסיה עד כדי כך שראש הממשלה אורבן מוגדר כ'סוס טרויאני' של פוטין בתוך האיחוד.
הציניקנים יטענו כי מדובר בניסיון של הממשלה בפולין להתקבל בחיבוק במערב למרות השינויים הדרמטיים שעשו - את ההחלטה אם אכן כך הדברים אשאיר לכם.
לצד זאת, אפשר לראות איך הקרע הוא מעבר לפולין והונגריה. באיטליה למשל נבחרה לאחרונה ג'ורג'יה מלוני שהרכיבה ממשלת ימין אחרי תקופה של משבר פוליטי וממשלת אחדות - אך בניגוד לאורבן ושליטים אחרים ואף לשותפים הקואליציוניים שלה, מלוני הפכה למתנגדת לפוטין.
פולין לאן?
הבחירות לנשיאות פולין יתרחשו רק בשנת 2025, אך הבחירות הבאות לפרלמנט הפולני מעבר לפינה, ובעוד מספר חודשים שוב העם הפולני יצא להכריע אם הוא מעוניין בהמשך הכהונה של מפלגת החוק והצדק. יהיו שיטענו כי לעם הפולני אין דרך אמיתית לדעת את תמונת המצב בלי תקשורת חופשית.
ימים יגידו.
הצגת כל התגובות