אקטואלי יותר מתמיד, היום (שני) מלאו 28 שנים להסכם אותו רומסים הרוסים ברגל קרה, למרות חתימתם המפורשת כי ישמרו על שלימותה הטריטוריאלית של אוקראינה.
ההסכם נחתם בצל התפרקות ברית המועצות, שאחסנה מאגר נשק גרעיני עצום באוקראינה שהייתה חלק מבית המועצות.
לאחר ניתוק אוקראינה מהסובייטים, הפכה המדינה הצעירה למדינה שמחזיקה במאגר הנשק הגרעיני השלישי בגודלו בעולם, אך ללא יכולת לתפעל אותו, בשל העובדה שהקודים היו במוסקבה. בנוסף, אין כל אינדיקציה לכך שלאוקראינה היה רצון להשתמש בנשק ששימש את ברית המועצות כחלק ממאזן האימה של המלחמה הקרה מול ארצות הברית.
על פי ההסכם, אוקראינה פרקה עצמה מנשק גרעיני, ובתמורה, ארצות הברי, רוסיה ובריטניה התחייבו כי יכבדו את הגבולות הקיימים ואת השלימות הטריטוריאלית של אוקראינה. בנוסף, במזכר צויינה התחייבות שלא ייפתח באיום או שימוש בכח מול אוקראינה.
בראי ההסכם כיום כשרוסיה נלחמת מלחמה עקובה מדם מול אוקראינה, נראה כי במוסקבה הפרו ברגל גסה את ההסכם, אך מנגד ברוסיה, ובמדינות נוספות כמו בלארוס, נטען כי המערב גם כן הפר את ההסכם.
כך למשל בבלארוס טענו לפני קרוב לעשור כי הסנקציות שהטילה ארצות הברית נגד מינסק מפרות את ההסכם לפיו אף אחת מהמדינות לא תשתמש בלוחמה נגד האחרת, כולל לוחמה כלכלית.
במהלך שנות התשעים ביטלה אוקראינה את תפקיד 'נשיא קרים' בטענה כי התפקיד פוגע ביציבותה של אוקראינה ובשלימותה.
זמן קצר לפני פלישת רוסיה לאוקראינה, שר החוץ האוקראיני פנה אל מועצת הביטחון של האו"ם לקיים דיון מיידי בכל הקשור להפרת סעיף 6 במזכר בודפשט, חשש שהפך למציאות תוך זמן קצר - 8 שנים אחרי הפרה קודמת של פוטין כשפלש לאוקראינה, כבש וסיפח את חצי האי קרים.
הצגת כל התגובות