דניאל, היית באמת חבר לחיים, למדנו הרבה מאוד יחד, היית חבר אמיתי, עזרת לכל החלשים, העלת את כל החברים שלך למקומות שהם עוד לא היו, שיחקת איתנו במלוא המרץ.
יום לפני המבחנים עזרת לכל החלשים ועזרת לי להצליח, ישבנו הרבה מאוד יחד לעשות ש.ב, הייתי רואה אותך בביה"כ שלי משמח את האדמו"ר מפיאסצנא שליט"א, אפילו כשעליתה לשיעור א' היית בין הראשונים שמגיעים לתפילה, היית משמח את הרמי"ם, והיית גם ממשיך לעזור לחלשים, היית כולך בתורה.
אבל מה, כשבאת לבקר את סבתך בדרום, מחבלים בני עוולה, שלחו טיל נגד טנק לאוטובוס שבו היית, והטיל פגע פגיעה ישירה והובלת לביה"ח במצב אנוש, אנו מיד התפללנו לרפואתך, אך נגזרה הגזירה והקב"ה לקח אותך אליו למקומות של מקדשי ה'.
שמעתי בשבועות הראשונים לפטירתך הכאובה, את מרן הר"י סופד לך, ואומר כמה אנו הפסדנו את אחד הראויים להיות גדול בישראל, את אחד שכול תושבי בית שמש וחבריו לישיבה ירגישו את חסרונו.
אתה השארת הורים ואחות לבד בבית, קהילה כאובה, וחברים שלא מאמינים עדיין שזה קרה.
אנא ממך אני פונה אליך בתחנונים, לך אל רבון העולמים ותגיד לו שיסלח לנו על חטאנו ואל יקח ממנו את גדולי הדור, ואל ישאיר אותנו יתומים, לך תגיד לו עוד, שפטירתך המוקדמת והכאובה צריכה להיות כפרה לעם ישראל.
אז אנא, לך אל רבון העולמים ובקש ממנו לרחם עלינו.
ואני אמשיך להוציא כל שבוע עלון לע"נ אפילו כשיש בזה קושי כספי בכל זאת אני ימשיך להוציא לע"נ עלון
ממכתב זה אני נפרד ממך עד ביאת משיח צדקנו אמן.