כאשר ישבתי באוטובוס, בדרכי חזור מתפילת ערבית בשכונה הסמוכה, עיינתי כהרגלי בעיתון החרדי היומי, והתעדכנתי בחדשות ובישנות.
לא לקח הרבה זמן, עד שהתחרטתי על ההחלטה לקרוא שוב את העיתון, ולהתעצבן. קראתי ידיעה המדווחת על בנות ספרדיות שנותרו ללא סמינר, בעקבות אפליה על רקע עדתי, קראתי על סכסוך פוליטי בעיירה רחובות, וקראתי על התנהגות לא הולמת של פקחים ממשלתיים ועל יחס לא מכובד שקיבלו באחת הישיבות.
החלטתי להסיר את עיני מהעיתון. די לי בעצבים הרופפים גם כך. הבטתי סביבי, והבחנתי בצמד בחורי ישיבה, שאותם זיהיתי כמי שלומדים באחת הישיבות הנחשבות במקום מגורי. הם ישבו ופטפטו בעליזות, כשהם לא שתים את ליבם אל האדם המבוגר העומד לידם, כשקיות כבדות בידיו.
כעבור מספר דקות של חוסר שימת לב משווע מצד הבחורים, נאלץ האיש לפנות אליהם ישירות ולבקש מהם בעדינות אם יוכלו לפנות עבורו מְקום ישיבה.
כשירדתי בתחנה הסמוכה לביתי, עברתי דרך המכולת, כדי לקנות מספר מצרכים דחופים לצרכי הבית. ניגשתי לשלם על המוצרים, ומצאתי את עצמי חולק תור ארוך עם הרבה אנשים נרגנים וקצרי רוח.
בעודי ממתין, אני מבחין באשה המשרכת את רגליה באמצע התור, עם סלי מצרכים בידיה. אף אחד לא טרח לסייע לה או לחילופין, לוותר לה על תורו.
ומ'והדרת פני זקן', כבר שכחתם?
ימים של שניצל-דג
שתי הסיטואציות שאליהם נקלעתי, כמו-גם הכותרות על האפליה העדתית שקראתי עליה בעיתון - שביניהם מחבר קו אחד של חוסר כבוד למבוגרים ורמיסת כללי העזרה לזולת - גרמו לי לחשוש שמא לא הפנמנו מספיק את מהות הימים הנוראים האלה, בהם אנו אבלים על חורבן הבית השני בגלל שנאת חינם.
תגידו לי אתם: לא נראה לכם שהגענו למצב אבסורדי, שבו המשפט 'ימי בין המצרים' - שעד לפני מספר עשורים היה בכוחו לזעזע ולעורר בתשובה כל יהודי ואף הפשוט שבפשוטים - הפך למושג המבשר בעיקר על אכילת שניצל-דג ושמיעת שירים ווקאליים ללא הפסקה?!
האם אכן שכחנו שהימים האלו נועדו כדי שנרבה בהם באהבת חינם לכל יהודי? האם כששומעים מוזיקה ווקאלית ואוכלים גבינות אסור, חלילה, לקיים את מצוות 'והדרת פני זקן'?
מי יודע, אולי בהשגחה פרטית נזדמנו לידי הסיטואציות האלה, כדי שאוכל לשתף אתכם בהרהורי ליבי ולהסב את תשומת ליבכם לרצף התופעות הללו ודומיהן, שמאוד נגעו לי אישית. ואם בזכות מאמר זה יתעורר יהודי אחד ויעשה מעשה טוב, הכל היה שווה.
מי ייתן, ובזכות מעשי החסד וריבוי אהבת חינם לכל יהודי באשר הוא, נצליח לזרז את הגאולה ולעלות עוד היום לירושלים עיר הקודש, לבית המקדש השלישי, וימים אלו יהפכו לימי ששון ושמחה, אמן כן יהי רצון.
הצגת כל התגובות