בן: אבא! אני עוד מעט יוצא לשידוכים, כמה ´אנחנו´ נותנים?
אבא: בעזרת ה´ אנחנו נדאג לכל מה שצריך, למה אתה דואג?
בן: אה... לא... אני מדבר על הדירה. אני אסביר לך איך זה הולך היום, אם אנחנו ניתן סכום מסוים, נוכל לדרוש מהורי הכלה סכום כפול...
אבא: אתה מתכוין שאני אתחייב על סכום גבוה שאין לי?
בן: אה... כן... מסתדרים, יש גמ"חים...
אבא: טוב... רק תסביר לי למה אתה חושב שאני צריך להתחייב?
בן: אבא?!? מה הפירוש? אתה גדלת אותי, ואתה הרי רוצה שאני אשב ואלמד בשלווה גם אחרי החתונה.
אבא: כלומר, גם אם בגלל זה, אני לא אשב בכולל בשלווה?! תחשוב רגע בכנות, למה שאני אקנה עשר דירות לעשרת ילדי?! לא יותר קל שכל בן יקנה דירה לעצמו?!
בן: האמת שלא חשבתי על זה, אבל הרוששיב´ה שלי אומר כל הזמן, שהבחורים אצלנו בישיבה איכותיים, ואנו חייבים לדרוש... זה כל כך חשוב לו עד שלפעמים הוא מגיע בכבודו ובעצמו למעמד הוורט, ו´סוחט´ את השווער כמו שצריך (בישיבה מתבדחים וקוראים לזה ´סחיטה באיומים´).
אבא: תראה, הוא, מחפש להגדיל את ה´רייטינג´ של הישיבה שלו... אבל תנסה קצת להיות הגיוני, ותענה לי למה אתה חושב שאבא שאין לו כסף מיותר ובקושי מחזיק את ביתו, צריך לממן דירה לבנו...?! אל תשכח שגם אתה בעזרת ה´ תהיה אבא...
בן: אז למה נלחמת שאני אכנס לישיבה הזו? חסר ישיבות שאין להם את התרבות הזו...
הצגת כל התגובות