1. הפרעה ושמה: "כאן, ועכשיו!"
היה זה בעיצומו של הטקס הממלכתי המרהיב והמרשים, רווי הצבעוניות והאורות המזדקרים, של העצמאות המתקיים במסורתיות בהר-הרצל, לפתע – ללא כל הודעה מוקדמת הופר ההוד שהיה נסוך על הטקס כשאחיו של החייל החטוף גלעד שליט הגיח מן הצד ופרץ למרכז הבימה כשהוא מניף שלט הקורא לשחרורו המידי של אחיו מיד גוב האריות החמאסי בזעקו בגרון ניחר כי הוא עדיין חי.
בתגובה חריפה ונוקבת שהנפיקו חכי"ם להתפרצות, הגיבו בציניות כי: "משפחת שליט בינתיים אינה מנהלת את המדינה, אלא אם כן תעשה זאת בצורה מסודרת - בהתמודדות בבחירות לקלפיות"..
לא רק כאן. יוני-השלום שרוממות השלום בגרונם דורשים נחרצות: "שלום עכשיו". כן, לא פחות. כאילו השאלה הסבוכה, המורכבת והכול כך רגישה הזו היא משחק ילדים שניתן בקריצת עין שובבנית לעוט עליו.
דומה, כי רבים מאיתנו, ולא מעט בשל הטכנולוגיה המודרנית המטורפת של המאה עשרים ואחת שחדרה עמוקות לחיינו השוטפים, אימצו באדיקות ובעקביות את התרבות החולנית של ה"כאן ועכשיו!", ללא שיקול דעת בוגר ומתון הרואה את מכלול השיקולים העתידיים למול עינו ושוקל בפלס צעדים דרמטיים שכאלו.
כמונו כאותו ילד קט ופזיז שמתעקש לקבל את ה"סוכרייה על מקל" שלו עכשיו, ללא כל שהיות והמתנות, וכאשר התבטא פעם אחד משרי הממשל. ולא רק בתחום זה. אנו חיים בחוסר מנוחה מתמדת ואי יכולת למקד את מוחנו באותו עניין שאנו עסוקים בו בשפיות, אצים-רצים אנו ממחשבה לרעותה, ממעשה זה לרעהו, כאילו נסים מפני הרודף.
לדמותה של בהלה
בעגה התורנית ההפרעה הנזכרת נקראת: "בהלה", והיא באה כתוצאה ישירה מחוסר אמביציה וסבלנות לקיים את חוקי האלוקים ומצוותיו בעולם תוך הצבעה על השעון המתקתק ועל המרוץ לעבודה. "בהלה" היא הפרעה שמטביע האלוקים באדם ללא כל סיבה סבירה ובעלת חותם רפואי בדוק, אלא תחושה שאדם החש בה לא יודע מהיכן היא באה לו ומה מקורה. הוא פשוט במרוץ מתמיד ובלתי פוסק.
"וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה". [ויקרא כו, טז]
אם לא נשמור את חוקות התורה, מתריע האלוקים בפרשה, אזי "והפקדתי עליכם את הבהלה". לפי הרב שמואל דוד ואלקין זצ"ל, רבה של לאקטש, אותו מצטט מפי כתבו הרב זלמן סורוצקין זצ"ל, רבה של סלוצק ומהמנהיגים החרדיים הבולטים והמובילים בעידן קום המדינה, הכוונה היא בדיוק להאמור.
כשהרכבת נהפכה עלינו למעמסה, רק בשל ההתקדמות המודרנית שכופה עלינו קניית רכב, זה הסימפטום שמאפיין אותה. כשמרוץ החיים דומה כמרוץ אחרי המרוץ, ללא כל תוחלת ברורה עליה ניתן להצביע, אזי בהחלט אנו שם, עלינו דברה וכיוונה תורה. ולזו שום תרופה לא תועיל ותביא מזור, רק האפיק הרוחני.
ואם כבר, אז כבר: חברי כת "עם-שלם" פתחו בצווחות-אימים, ספק היו רציניות ספק נפל עליהם טרף הסתה, היום כששמעו את דו"ח המבקר על האפליה של החינוך החרדי כלפי בני עדות-המזרח. נכון או לא, בלי רגע אחד של התבוננות על זוווית של "חילול-השם" עט אמ-שלם על הטרץ הזה והציגו לראווה לעין כל בלהג אופייני, בכך הוא הצטרף, במעשה נבער זה, לגדולי מסיתי היהדות שבכל הדורות. שכן למרות שאולי יש צדק בדו"ח אך כה חסר-דעה הוא יורה לעצמו ברגל והולך למקומות הבלתי נכונים.
תמיד ידענו שהאיש לא חכם, בלשון המעטה, היום, אחרי אינספור מהמורות שלא פסח עליהן, אנחנו יודעים בבירור: האיש לוקה בהפרעת ה"בהלה".
הדברים מוקדשים לרעי הקרוב והאהוב כמר שמאי גליק הי"ו, לרגל ארוסיו אמש, בשעטו"מ.יהי ביתו בית אלוקים ומעון לנושאי דגלו.
הצגת כל התגובות