כולנו היינו עדים בתחילת השבוע לכותרת המפוארת "הצצה לכת השאלים ואמא טאליבן", כותרת שגרפה קרוב ל-200 תגובות חלקם היו נגד וחלקם ובעד.
אך אין ספק שהכתבה הבאה תחדד לכם את האמת שיש דין ויש דיין והעולם לא הפקר.
אותו צוות נאלח ששלח תחקירנית שניצלה את התמימות של אותן צדקניות (לפי דעתי), שהיתה שם במשך חודשים חיה בתוך הקהילה, והסריטה אותן בוידאו עם תיעוד נרחב ומפורט, שחשפה את קלונם ברבים והראתה את הצד השחור, שלנו - הקהילה החרדית, שמה אותם בעיני מיליונים ללעג וקלס.
ואי אפשר לדעת מה יהיה הלאה מבחינת פלילים וכל זה. איזה צער ויסורים איזה בעיות מצפים להם. אותו צוות שהפיק את הרייטינג שלו בתוכנית החדשה על הגב שלנו. זכה שיעשו לו הפקה ראשונה. זכה שיעשו לו סיבוב של 360 מעלות מהיחס שעיתונאים אמורים לקבל באמת.
והנה עדות חיה ממה שקרה בשבוע הזה לצוות התוכנית 360:
צוות תכנית התחקירים של ערוץ שתיים התכוון לתעד דווקא עיירה שקטה במצרים - אך ברגע שהמשטרה המקומית הבינה שמדובר בישראלים התחילו רגעי האימה. "הם קשרו את ידינו, כיסו את עיניינו, ולא הסבירו לנו במה מדובר", שיחזרה יפעת גליק, "העבירו אותנו בין חדרי חקירות כל הלילה, והסברתי שאני רק רוצה לעזור"
כתבת התכנית "360", יפעת גליק, שנעצרה אתמול על-ידי המשטרה המצרית ושוחררה במהלך הלילה, סיפרה בתוכניתנו "בוקר טוב ישראל" עם גולן יוכפז על החוויה המפחידה שעבר צוותה. "זה היה פשוט סרט אימה", שיתפה, "אתמול בשעה הזאת עוד לא ידענו איך הסיפור ייגמר".
"היינו בעיירה קטנה ליד קהיר, ורצינו לצלם את החיים היומיומיים לצד הלחימה", סיפרה גליק, "מדובר במקום תיירותי לחלוטין. אבל בזמן הצילומיםפ התנפלו עלינו שני שוטרים ולקחו לצלם שלנו את המצלמה והדרכון. כשאני ואיש השטח הגענו עמו לתחנת המשטרה הבינו שאנחנו ישראלים והתחיל סרט האימה".
"הסברתי שאני רק רוצה לעזור לעם המצרי"
בתחילה הוכנסו גליק וצוותה למעצר, בטענה שנכנסה שעת העוצר ושהדבר נעשה במטרה להגן עליהם אך מאוחר יותר התברר שזו כנראה לו הסיבה למעצר. "הייתי עם הטלפון הנייד, ושמרתי עם קשר על המערכת. רק לאחר שש שעות הודיעו לנו שאנחנו יכולים לאסוף את הציוד מבית המלון", נזכרה, "אבל ברגע שיצאנו מהתחנה התקבצו סביבנו שוטרים, כפתו את ידינו, שמו לנו כיסויי עיניים, לקחו מאיתנו את הטלפונים ואסרו עלינו לדבר. הבנתי שמשהו רע עומד לקרות".
"ברכב הושיבו אותנו בספסלים נפרדים עם שמירה צמודה, ואיש לא הסביר לנו במה מדובר", שחזרה גליק את רגעי הפחד, "במשך שעה וחצי של נסיעה הייתי בטוחה שהסתבכנו. כל אחד התעסק במחשבות שלו בדממה, ואפילו לא ידענו מה עשינו".
במהלך החקירה הוכנס כל אחד מאנשי הצוות לתא חקירות אחר. "שאלו אותי שאלות כלליות על החיים שלי ומה אני עושה במצרים", סיפרה גליק, "הסברתי שאני רק רוצה לעזור למצרים ושבאתי לסקר את מה שקורה. ניסיתי לשתף פעולה, אבל המשיכו להעביר אותנו מחדר לחדר והחקירות נמשכו עד לפנות בוקר. לבסוף התאחדתי שוב עם גילי ועמוס, הצלם ואיש השטח, ובהתערבות משרד החוץ וגורמים נוספים הצלחנו בסופו של דבר לחזור ארצה".
יש סכוי גדול שמה שנעשה להם בחדרי החקירות זה מה שיעשה לנשות השאלים. ימים יגידו...
הצגת כל התגובות