רבים מקוראי שורות אלו נדרשו לא פעם לנושא זה, ההומוגניות בהנהגה החרדית. כמובן שאין הכוונה להומוגניות ברמת המנהגים, ואף לא ברמת ההוראות שיוצאות מפי מנהיגי החצרות. כוונתי היא, שישנם נושאים שעד לפני כעשור הם היו בגדר וטו, כדוגמת מחשב בבית, אינטרנט, לבוש האישה, ואצל הליטאים גם אי יציאה לעבודה והימנעות משירות צבאי.
כיום, המצב שונה. הרבה אברכים הגיעו למסקנה ש"אם אין קמח אז אין קמח.." והחלו להתעניין במסגרות לימודים-שצצים כמו פיטריות אחרי הגשם, ובשירותים לאומיים וצבאיים לסוגיהם בכדי "להשתחרר" מהצבא ולפנות לשוק העבודה.
עובדות אלו אינם חדשות לכולנו, ולרובינו אף מעודדות. (ואינני מכניס ראשי במסגרת זו מה יהיה על עולם הכויללים שיצא כבר מזמן מהגדרת "תורתו אומנותו.." ולא מזלזול התורה כי אם מייקורה אני אומר זאת!) אלו שסיגלו לעצמם אורח חיים כזה, נהנו מהיתרונות שהוא טומן בחובו, פחות לחץ כלכלי ויותר הנאות החיים. שנה שנתיים אחרי החתונה מסתובב "האברך" הטרי הזה ונהנה מכל העולמות כשבפיו משפטים כמו "אני ,לא מעניין אותי ממוסכמות - אני חי את החיים שלי ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות!" וכאשר מנסים להראות לו מה רואים מהעץ שטיפס עליו, ואומרים לו, "תשמע, כשיגיעו הילדים נראה אותך מדבר,אתה חושב שכל מוסד חינוכי של בני תורה יסכים לקבל אותם?!" הוא עונה, "אני בין כה לא אשלח את ילדי למוסד שאני לא מאמין בדרך שלו",ועוד כהנה וכהנה.
וכאשר מגיע רגע האמת, וידידינו רוצה לרשום את בנו/ביתו למוסד "מודרני" כלבבו, נחשף הוא למידע שאותו לא ידע קודם לזמן בו החליט על דרכו בחיים ,והוא, שבאותו מוסד ישנם גם משפחות שאפי´ אתה לא רוצה שבנך יתרועע ויתחבר עם ילדם/ביתם.טלוויזיות בבתים, אינטרנט בכל גיל ללא חסימות וסינונים, חיי חברה שאינך התרגלת והתחנכת לפיהם וכו´. ואז עומד מיודעינו (שרבים מאיתנו מכירים אותו מאוד מקרוב..) בפני שוקת שבורה, ל"מודרנים" ממש לא מתאים לו לשלוח את ילדיו, ואצל ה"סגורים" כבר יודעים שהוא "יצא לעבוד.." ושיש לו מחשב בבית ה"י.
וכך, מוצא את עצמו מיודעינו בפני הכרעת חייו, מה עדיף להיות,"מודרני" או "סגור" (תסלחו לי על השימוש במילים מגוחכות אלו-אך כך הם פני הדברים!) ישנו אחד, אשר משיקולי רווח מול הפסד,"ירד מהעץ" ויישר קו עם הת"ת ויחביא את עובדת היותו עובד, יוציא את המחשב מהבית, יעבה את פאות בנו (או ימציאם מחדש..) ויחליף את סוג כיפתו, וכך יחיה את חייו בלי להיות שלם בדרכו כשהכול למען הילדים.
אך אותו אחד בר מזל הוא, היות וישנו אחר שהוא כבר "שרוף" אצל ה"בני תורה" וה"יוצאי", כי כבר יצא להם לראות פעם את אשתו מסתובבת... ה´ ירחם! ומישהו אף יכל לספר כי ראה בתיבת הדואר שלו מכתב מרשת האינטרנט אליו הוא מחובר.. בקיצור, גם אם הוא רוצה-האופציה של ליישר קו לא קשורה אליו.
וכמו במקרה הראשון, גם פה מוצא את עצמו האיש הלז מכניס את ילדיו מחוסר ברירה למוסד שאינו מאמין בשיטת חינוכו והכי גרוע למוסד שממש לא תואם את רמתו הרוחנית,לא שלו ולא של ילדיו.
וכל זה למה?
הסיבה היחידה לתופעה זו היא, העובדה שלהם (ה"בני תורה "האמיתיים") יש את הרבנים ומורי הדרך שלהם, זו הסיבה שעושה אותם ללגיטימיים! גם ה"נטורי קרתא" שורדים על המפה למרות דרכם הקיצונית והלא מובנת לרוב הציבור, וזה מאותה הסיבה - יש להם מנהיג. מנהיג רציני זה הדבר הבסיסי שצריכה חברה שרוצה לקבל לגיטימציה מהציבור, ולציבור הזה (שאפילו שם מכבד אין להם!) אין אחד כזה.
כשאין מנהיג, אין מוסדות חינוכיים איכותיים, אין דרך ברורה, והכי בעייתי שאין מי ש"ינער" את מי שלא שייך לפלג הזה וכל פורק עול ויושב ברזלים משייך את עצמו לחברה זו ועי"כ זורק רפש על ציבור שבסך הכול רוצה לחיות חיים נורמאליים נטולי קיצוניות.
כאמור, כל עוד לא יקום מנהיג רציני לעדה קדושה זו, ימשיך ציבור שלם לחיות בצל הכרעה מתמדת "הלנו אתה-אם לצרינו?".
הצגת כל התגובות