אמש א´ אלול, לבד מהיותו ראש חודש, הוא גם יום חשוב צד התאריך עצמו.
ביום זה התנבא חגי הנביא זיע´´א את נבואתו הראשונה לבני ישראל, ובה הוכיחם על העצלות בשיקום בית המקדש, וב´´כף החיים´´ [תקפ´´א, ט´´ו] להגה´´ק המקובל רבי יעקב חיים סופר זצ´´ל כתב, שראוי לומר את הנבואה הזאת - היום, בתאריך בו נאמרה מפיו הק´ של חגי ע´´ה.
והנה, הרבה מאתנו שואלים: מי הוא היה - חגי הנביא, על מה ניבא בדיוק? אומנם כולנו מכירים את צוות המילים ´´חגי ומלאכי´´, ויודעים שמדובר בשני הנביאים החרונים שהיו לעם ישראל, אך יותר מזאת - כלום.
אך י´´ל, שבאמת יש הצתדקות בבורות זו. כי, באמת, לא ידועים לנו מספיק פרטים אודות חגי הנביא, אך את המעט הידוע לנו מהתנ´´ך, ובעיקר, מדברי חז´´ל, יש ללמוד:
חגי הנביא התנבא, יחד עם חביריו - זכריה בן ברכיה ומלאכי, בשנת שתים לדריוש בן אחשורוש - מלך פרס [מגילה דף ט´´ו].
את דברי הגמ´ בסוטה [דף מ´´ח] כולנו מכירים: ´´חגי זכריה ומלאכי נביאים אחרונים נינהו´´, אך את הפירוט המובא במדרש אגדה [במדבר ל´, ט´´ו] - את זה רובינו לא מכירים, והוא באמת שופך אור על ´סוג´ הנבואה המדויקת בה נתנבאו חגי וחביריו: ´´ירמיה אחרון לכל הנביאים, חגי זכריה ומלאכי היתה נבואה פקודה בידם´´..
את תורתו, קיבל חגי - יחד עם חבריו, כמובן - מהנביאים שקדמו לו [אבות דרבי נתן פרק א´].
בגמ´ [מגילה ג´, ע´´א, וסנהדרין דף צ´´ג] מובאות המעלות שהיו לחגי על פני דניאל, ומעלותיו נשל דניאל על פני חגי: ´´אינהו [חגי זכריה ומלאכי] עדיפי מיניה [מדניאל], דאינהו נביאים, ואיהו [דניאל] עדיף מינייהו דאיהו חזא [את מראה הנבואה הנזכר בדניאל י, ז] ואיהו לא חזו´´.
המעניין הוא, שחגי עוד הצליח ללמד את התרגום של נביאים ליונתן בן עוזיאל, שברבות הימים נעשה תנא [מגילה ג´, ע´´א] דבר המעיד על אריכות הימים המופלגה שהיתה לשניהם.
התנא רבי דוסא בן הרכינס שזכה לאריכות ימים למעלה מ400 שנה [רמב´´ם ור´´י אבארבאנאל בהקדמתם למשניות] העיד על אבן אחת: ´´על מדוכא זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים´´... עובדה זו נובעת משתי סיבות אפשריות: או שרבי דוסא עוד הספיק להכיר בצעירותו את חגי, כשם שיונתן בן עוזיאל הספיק להכירו. אך עובדה זו דחוקה, כי יונתן בן עוזיאל הספיק להכיר את חגי כי נולד שולש דורות לפני רבי דוסא שנולד בדורו של שמעון הצדיק, ולכן, ישנה סבירות שהספיק להכירו. א, אצל ר´ דוסא אין זה מבסתבר.
הסברא השניה היא: שר´ דוסא הכיר מישהו שראה את חגי יושב על המדוכא הנ´´ל, ור´ דוסא העיד זאת משמו. סיבה זו הכי מסתברת מבחינת סדר הדורות.
בתלמוד [מסכת יומא בבלי, ובירושלמי בסוטה פ´´ה, ה´´ב] מובא: ´´שתי שאלות שאלן [חכי לכהנים] אחת השיבו אותו כראוי ואחת לא השיבו לו כראוי´´. חז´´ל מוכיחים זאת מפסוקים בספר חגי [מפרק ב, פסוק יב ואילך].
בספר ´´רב פעלים´´ ל´´בן איש חי´´ זיע´´א מכונה חגי בשם ´´צדיק גדול´´: ´´אלו המשניות כתבו חמשה צדיקים גדולים, והם... וחגי הנביא... והם גנזו כלי בית המקדש, ועושר האוצרות שהיו בירושלים´´.
´´משמתו נביאים אחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל´´ [יומא דף ט´].
המסר הגדול ביותר אותנו לקחת מהנביא הקדוש, הוא מנבואתו הראשונה, שם הוא מוכיח על עצלות..
וכמה דברים אלו ´´חותכים´´ עד עמקי הנפש..
כמה נהגים מתעצלים בכבישים, ולא שמים איך הם נוסעים, ונוסעים בפזיזות, ומנסים לעקוף מחסומים, דברים אשר פעמים נגמרים - לדאבונינו - באסונות כבדים רח´´ל..
והכי גרוע, באסון האחרון שקרה ביום חמישי בתאונה בין הרכבת למיניבוס, אשר כמו האסון הזה לא היה בעשור האחרון..
או, על זה היה דוה לבנו..
´´והחי יתן אל לבו´´, הלוואי ונלמד את הלקח, ובכך נמנע אי´´ה אסונות גדולים בעתיד, ובמהרה יבנה המקדש במהרה בימינו ע´´י משיח צדקינו, בקרוב ממש.