מרתון הדיונים האובססיבי של חברי וועדת שקד הצליח להכניס ללחץ חלק מן הפוליטיקאים ואנשי התקשורת החרדים. מדי פעם עולים להם לשידור בתחנות הרדיו אישי ציבור זועמים, שמיטיבים להתנסח ולהשתלח בשותפי החוק ועושי דברם. ההיסטריה הגורפת, והגלים הציבוריים מזמינים כל פוליטיקאי מזדמן לקפוץ על העגלה הנוסעת ולהבהיר את דעתו על פירותיה (הבאושים?) של וועדת השקד.
הפגנות, בלאגן, זה סוד הקסם. הצעות שונות ממרי אזרחי ועד להתקוממות מיסים, אינם אלא סיסמאות נטולות תוכן, שגורמות לנו כחרדים לשכוח שתחילת יישומו של החוק אינו אלא בעוד ארבע שנים. המניות הפוליטיות של מפלגות הקואליציה שצונחות כמעט כמו אמונם של עובדי הדסה בהסתדרות הרופאים, או באנשי האוצר. יאיר לפיד יכול להתעקש על סנקציות פליליות כרצונו, המציאות תוכיח שהן לא ימומשו לעולם.
על דבר אחד אני מסכים בהחלט, זכויותיהם של לומדי התורה היו מאז ומעולם כעין 'טאבו' בממשלות ישראל, וכעת עיקרון ה'טאבו' הפך לסדין האדום שבו מנופפים אנשי 'יש עתיד' מעל גבי המסכים, מול פרצופו של החילוני המצוי שאת הדוקטורט שלו על החרדים עושה בכורסת הטלוויזיה. שם, אחרי יום עבודה מתיש, ומכתב לשירות מילואים שמציק לך בכיס. דיבורי ה'שוויון בנטל' נעשים קרובים לליבו, והוא מבין בהחלט את עיקרון השוויון. שלא תחשבו, ישנם רבים כאלו ש'לימוד תורה' ללא ספק הוא ערך מקודש בעיניהם, ויתכן אף שהם יסכימו בחשיבות לימודה. אבל, מציאות ההסתה של אלו שרוממות השוויון בגרונם, ומכתב ההשתמטות בכיסם. לימד את האדם המצוי את טענת הפראייר. דיבורים בנוסח של: 'מה נהיינו פראיירים של החרדים? למה שאנחנו נשרת והם לא?' נשמעים מכל עבר, ומכשירים את האווירה הציבורית להסכמה שעיקרון ה'טאבו' אינו מה שהיה פעם.
אבל הקפיצה של הפוליטיקאים החרדים על עגלת ה'שוויון בנטל', והקריאות הללו למרד עממי אינם מקרבות אותנו לאחינו החילונים. להיפך, הם מרחיקות אותנו יותר מהם. המציאות כבר קיימת, נקודה. במקום לעמוד על שלנו בנחישות, להבהיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, שלימוד התורה הוא ערך עליון בעבורנו, אנחנו נסחפים אחרי סיסמאות נטולות מתוכן. כאילו ה'שוויון בנטל' יוציא את בחורי הישיבות לצבא. שלא יספרו לכם סיפורים, את המציאות כל ילד יודע. הצבא אינו בנוי, אינו ערוך, אינו מעוניין לקלוט חרדים. חוק ה'שוויון בנטל' הוא חוק אופנתי שייעלם בתקופת סוף העונה של הממשלה, תפנימו את זה חברים, זו המציאות.
אז במקום לחולל מהומות, לקרוא סיסמאות שווא, תשתפו פעולה יפה. תדחו את החוק כמה שיותר, הרי גם אתם הפוליטיקאים החרדים חברי הוועדה יודעים היטב ששום תוכן מעשי אין בחוק הזה, הוא בסך הכול עוד עץ שיבש מעליו.
האגדה מספרת על אותו בדואי שביקש להתפטר מהרעש וההמולה של ילדיו, ולכן אסף אותם אל פתח האוהל והכריז: "ילדים חביבים, דעו לכם שהיום מחלקים בכיכר שבמרכז העיר בננות בחינם מי שימהר יקבל אשכול בננות שלם, הזדרזו !!"
הבדואי עוד לא הספיק לתת את ההוראות האחרונות לגבי מצעד הבננות, וגדוד הצאצאים שעט החוצה בדהרה לכיוון הכיכר, האנשים שברחוב שתהו לנוכח הבהילות של הילדים, התעדכנו בחדשות הסוערות ועד מהרה הצטרפו לתהלוכה אל מרכז העיר, והשמועה עשתה לה כנפיים בכל השכונה. ועשרות אנשים החלו לנהור אל הכיכר, הבדואי ששמח שהתפטר מהרעש הכין את עצמו לשינה כשהבחין שהרחוב מלא באנשים הצועדים לאורך הרחוב, ויצא לברר את פשר התהלוכה. "מה לא שמעת?!" השיבו לו עוברי האורח, "בכיכר שבמרכז העיר מחלקים בננות בחינם".
"אז למה לא באתם להודיע?" רטן הבדואי, ומיהר החוצה להצטרף אל הצועדים לכיוון מרכז העיר...
אז תתחילו להפנים רבותיי, המהומות, הסיסמאות רק מרחיקות אותנו מהמטרה. אל תעשו רעש ותלבו את ההסתה התקשורתית. דבר אחד שכחתם, בכל ממשלות העבר, את ה'דילים' האמיתיים סגרו מתחת לשולחן, בשקט. בלי רעש וצעקות, וכשחברי הכנסת של 'יש עתיד' יבינו שאין עתיד לתנועה ויצאו לקושש קולות במודיעין, אתם תנסחו תיקון חדש לחוק הגיוס במזנון הכנסת בעוד שנתיים...