העם נמצא במצב לא טוב מבחינה דתית. תרם לכך רבות ירבעם בן נבט הרשע שיצר את הפילוג הנורא במלכות ישראל, כאשר חילק אותה לשני ממלכות, יהודה וישראל. כל זאת בשל רצונו לשלוט על עשרת השבטים כממלכה בפני עצמה, ממלכת ישראל שבירתה בשומרון.
עדיין זכורים לכולנו המעשים אותם עשה עם בחירתו. מראות הזוועה של הסעת יהודים רבים לעבוד עבודה זרה לשני העגלים שהעמיד בדן ובבאר שבע, עדיין מסרבים לצאת מן הזיכרון. העקשניים מביננו, אלו שעיניהם נשואות לירושלים, לבית הבחירה לעבודת ה', נאלצו להיתקל במחסומים שהעמיד ירבעם שר"י בכדי שלא יוכלו לעלות לרגל לעבוד את ה' או להשתחוות למלך יהודה, מבית דוד. הטירוף והקנאה שהוציאו את ירבעם מדעתו, גרמו לו להעמיד את הפרדיסאות בדרכים העולים ירושלימה.
מחר – זה נגמר. המלך החדש הושע בן אלה, חושב אחרת. ראש לשכתו יודיע בבוקר ללבלרי כתבי העת, כי החל מהיום יוסרו כל המחסומים והפרדי סאות המונעות את העלייה לירושלים. "כל הרוצה לעלות לירושלים יעלה", יאמר בן אלה.
זה נראה כל כך טוב ליראי השמיים שבננו, אלו שעדיין לא הסירו את הכיפה וכפרו בבורא העולם. ואכן, זהו יום טוב מאין כמותו. אך, משהו בניסוח ההודעה שיצאה מלשכתו של הושע בן אלה בארמון המלכות, לוקה בחסר. מדוע להכריז בשפה רפה כי מי שירצה יעלה? ניתן לצאת בהודעה מעשית כי "הכל יעלו לירושלים".
מעשה זה של פתיחת המחסומים כעת, יכול להביא לאסונות על ישראל ולעונש על הושע. אם עד היום יכלו לומר כי בני ישראל אינם עולים לרגל מפני המחסומים, הרי שכיום, במצב הרוחני הבעייתי השורר אצל רבים, יבהירו לפתע כיצד גם כשהדרך פתוחה, הרבים אינם עולים לרגל.
המלך אינו יוצא ידי חובה על ידי אי הפרעה לעובדי ה', אלא רק כאשר יביא את כולם לעבודה זו. המצב בו יהיה כעס משמיים על העם כולו במקום על המלך בלבד, לא כל-כך טוב לו ולנו.
ועדיין, יש לזכור, יום זה ייזכר כיום שמחה על הזכות להתקרב שוב לבורא.
נשמח לשמוע את הערותיכם ורעיונות נוספים למדור מנהרת הזמן, כמו כן ציון של תאריכים הראויים לסיקור, אזכור וכדומה - לכל פניה או בקשה: mr@kikar.net