הלכות ימי תשעת הימים ותשעה באב רבו מספור, וירא שמים ישאל בעצת חכם שיורה לו מה וכיצד יעשה – הדברים להלן נועדו לשמש כתזכורת הלכתית לקראת הימים הבאים.
א. ט' באב אסור בחמשה עינויים באכילה ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשה"מ ואסור בתלמוד תורה.
ב. רחיצה אסורה בין בחמין בין בצונן אפילו להושיט אצבעו במים אסור. ואם התלכלכו ידיו בבוץ וכדו' או בשטיפת כלים מותר כפי הצורך.
ג. היוצא מבית הכיסא נוטל ידיו עד קשרי אצבעותיו. והקם בבוקר נוטל 'עד סוף' קשרי אצבעותיו.
ד. כהן העולה לדוכן או חולה שזקוק לאכול, נוטל ידו לפני האכילה נוטל עד הפרק.
ה. אסור לילך עם מנעל של עור וגם נעליים נוחות מאוד העשויות גומי שרגילים לילך עמהם כל השנה יש להימנע כי אין מרגיש בהם את העינוי כלל.
ו. יש להיזהר בט"ב בדיני הרחקות וכו'
ז. אין אומרים שלום לחברו בט"ב. ומי שאמר לחברו בטעות ישיב לו בשפה רפה. וכן אין לומר בוקר טוב וגם בשאר לשונות.
ח. אין לתת מתנה בט"ב וכן לילך לטייל בט"ב שלא יבוא לידי קלות ראש
ט. נהגו שלא לעשות מלאכה בט"ב בלילה עד חצות היום. (למעט דבר האבד) והעושה מלאכה אינו רואה סימן ברכה.
י. אין ליישב ע"ג כיסא גבוה עד חצות היום, ובנסיעה ברכב או באוטובוס יש להקל .
יא. אין לעשן בט' באב (במשנ"ב כתב אפילו בד' צומות) ומי שמורגל ביותר יעשן אחר חצות בצנעא.
יב. אסור ללמוד בתנ"ך, גמרא, והלכות ואגדות, כי 'פקודי ה' ישרים משמחי לב', אך קורא בו בדברים המותרים (איוב, ירמיה, אגדות חורבן וכדו')
יג. בליל ט"ב אין להדליק את כל התאורה, אלא רק כדי הצורך.
סדר יום ט' באב
יד. תפילת שחרית: מותר לומר את כל סדר התפילה שרגילים לומר אותם בכל יום. להוציא פרשת הקטורת, למנצח, וא-ל ארך אפים.
טו. המנהג לברך בברכות השחר 'שעשה לי כל צורכי' (אפילו שאסור בניעל הסנדל)
טז. בשחרית אומר הש"ץ עננו בין גואל-לרופא. והיחיד אין אומר. במנחה, אומרה היחיד בשומע תפילה. וכן אומרים נחם בונה ירושלים. ואם שכח ולא אמר אינו חוזר.
יז. אין נושאים כפיים בשחרית ואין אומרים או"א ברכנו בברכה וכו'.
יח. קריאת התורה: מותר להכין את הקריאה מתוך חומש. אומרים חצי קדיש אחר עליית השלישי ואח"כ ברכת הפטרה.
יט. אין עושים מי שברך לעולים לתורה, גם לא בעל יולדת או בעל ברית. ויעשו להם במנחה. וכן חתן בר מצווה יקבל עלייה במחנה.
כ. מותר לאבל להתפלל לפני העמוד בט"ב באב אבל אין על האבל חיוב להקפיד להתפלל לפני העמוד.