This browser does not support the video element.
בועת הקריפטו: לפני כשנה פורסמה ב'מגזין כיכר' כתבה תחת הכותרת: "15 אלף דולר הפכו ל-20 מיליון; הכל על טירוף הביטקוין המטבעות הקריפטוגרפים לא מפסיקים לייצר כותרות" שם בדקתי האם מדובר בבועה מנופחת או שיש גם עתיד חיובי. לכאורה נראה שהזמן מספק לנו תשובות... כדי להבין יותר טוב את המצב, אנו מארחים את הכתב הכלכלי ארז רביב, מאתר הסתדרות העובדים - דבר.
מה הרקע שלך בתחום, ואיך הגעת לזה?
"אני כותב בנושאי כלכלה ותשתיות באתר דבר - אתר בבעלות ההסתדרות הכללית שבא לתת פה לציבור העובדים. כחלק מהאחריות שלי באתר, ב-2020 התחלתי להתעניין בביטקוין בגלל זינוק במחיר שלו שגרר באופן מאוד הכרחי זינוק בצריכת החשמל וזיהום האוויר שהוא גורם. ככה ניסיתי להבין מה זה הדבר הזה ומאז אני מסקר גם את תחום הקריפטו וככל שאני מסקר אותו יותר הדעה שלי נהיית יותר ויותר שלילית כל פעם עוד קצת".
גילוי נאות, גם אני לא חובב גדול, אבל גם בכתבה שעשיתי וגם כאן אני מוכן ונותן מקום לכל הצדדים להביע את דעתם ועמדתם. קראתי לאנשים מובילים מהתחום לבוא לכאן לעימות אתך והם לא רצו לבוא. (יהיו ראיונות בהמשך עם מענים לטענות שהוצגו בריאיון). אתה כתבת 6 מיתוסים על כלכלת השקרים של תחום הקריפטו, אשמח לשמוע עליהם...
"המיתוס הראשון שיש לקריפטו איזה שהיא תועלת חברתית. אם תסתכל בדו"ח שיצא בישראל, דו"ח הכלכלנית הראשית של משרד האוצר, יש בתוכו 12 עמודים שמוקדשים לתאר את הסיכונים האמיתיים של כלכלת הקריפטו ואפס תועלות. יש עמוד אחד שמוקדש לפוטנציאלים, דהיינו הבטחות של אנשים שמתפרנסים מקריפטו שאולי זה יביא תועלת. אבל תועלת מוכחת. 13 שנים אחרי שזה התחיל, עדיין אין".
אבל כשהם מדברים על חברתית למה הם מתכוונים?
"הם מבטיחים כל מיני הבטחות. שמדובר בנכס חדש שהוא תחליף לזהב, אמצעי תשלום שיחליף את הכסף שלנו".
למה הם מתכוונים באמירה על תחליף חברתי?
"הכללה פיננסית זו אחת המיתוסים של כלכלת הקריפטו, שהם יצליחו לאפשר ליותר אנשים שלא זכאים בכלל לחשבון בנק או להשתלבות במערכת הפיננסית הרגילה שכן יצליחו בקריפטו. אבל בעצם מה שעומד מאחורי זה, זו היכולת לאסוף פרוטות מכל אותם אנשים שלא מצליחים לעשות חשבון בנק. בארצות הברית זה זה בעיקר באזורים של מיעוטים ושחורים שהרבה יותר נוטים להיכנס לקריפטו מאשר שאר האוכלוסייה. לכן גם נוטים להפסיד הרבה יותר כמו כל מי שנכנס לקריפטו".
שאלה כללית. אם מדברים על כלכלה חלופית, כמה אנשים בפועל מחזיקים בארנקים?
"אי אפשר לדעת, יש רק סקרים. אבל אם תיקח גברים שחורים בגילאי העבודה, אז ארבעה מכל עשרה החזיקו או מחזיקים. באוכלוסייה הכללית המספרים נמוכים יותר בין עשרים לעשרים וחמישה אחוזים".
בהשוואה, אצל החרדים יכול להיות שיש יותר, אבל אי אפשר לדעת...
"נכון, אדם אחד יכול להחזיק 30, 40 או 100 ארנקים, ביחוד אצל טיפוסים ממולחים בתוך התעשייה הזו".
אוקי, בחזרה למיתוס השני...
"הנקודה השנייה היא האמירה שמדובר בחדשנות, זה מיתוס. הקריפטו הוא סוג של רמאות טורפנית, כל נכס בכלכלת הקריפטו ולא חשוב אם זה מטבע או טוקן או NFT או כל המצאה אחרת של התחום הוא לא מייצג שום פעילות כלכלית אמיתית. כל כסף שמישהו נתן או קיבל תמורתו, זה כסף שמישהו אחר העביר מהכסף הרגיל - השקלים, היורו או הדולרים. אם הצלחת למכור ולהוציא כסף אמיתי, זה כסף של מישהו אחר בצורה אחרת. אם אתה נכנס ושם כסף אמיתי אתה האקזיט של מישהו שעכשיו נמצא בפנים.
"מבחינתי, ברגע שאתה שילמת על קריפטו בכסף רגיל, שדדו אותך, יכול להיות שתגלה את זה רק בעתיד כשהזירה תקרוס, כשהארנק ייפרץ, כשתעשה איזו טעות. בשנייה ששמת בזה כסף רגיל הפסדת אותו לגמרי, הוא לא יחזור".
זו האמירה והחשיבה שלך, צריך להגיד שיש רבים שיחלקו עליך...
"יש מיעוט של אנשים שבאמת מצליח להכניס אנשים אחרים הבאים בתור במבנה שמזכיר מבנה תרמיות שמוכרות לכולנו כשבעצם משלמים למישהו אחד מכסף של מי שנכנס כשבעצם אין פעילות כלכלית או מוצר אמיתי שמייצר ערך".
זה טיפה מורכב, אני מנסה לחשוב אתך ביחד. אם אני ממציא מטבע ומחלק לכל החברים שלי ואנחנו משתמשים אתו כעובר לסוחר, אז הטענה שלך פחות נכונה...
"אם זה היה המצב אז אתה צודק. יש תופעות כאלו בעולם, מטבעות משלימים כמו מטבעות עירוניים או שכונתיים שמשתמשים בהם בהקשר מקומי, היה אפילו בתל אביב את 'לירה שפירא' וזה ניסיונות נחמדים לייצר כלכלה מקומית. קריפטו לא דומה לזה בשום דבר, הדרך היחידה להצליח לקנות קריפטו זה באמצעות חלפנים ומתווכים. הכלכלה שמתפארת בזה שהיא עובדת ללא תיווך לא מסוגלת לעבוד שניה אחת בלי תיווך ובלי כסף אמיתי.
"יש מיתוס מעניין שאנשי ביטקוין קוראים לזה יום הפיצה. היום בו כביכול נעשתה העסקה הראשונה שקנו 2 פיצות תמורת ביטקוין, אבל אפילו המיתוס הזה לא נכון כי אותה הפיצריה קיבלה דולרים ומישהו אחר - מתווך, קיבל ביטקוין. שילם בדולרים על פיצה והביא את הפיצה למי ששילם לו את הביטקוין".
אני מקבל סרטונים מאחד חרדי שמשקיע בתחום וששולח לי כל הזמן סרטונים על כך שזה נכנס כבר ככסף עובר לסוחר, הוא שלח לי סרטון על מסעדה שאפשר לקנות בביטקוין
"כל הסוחרים שלי יצא לשאול אותם שמכבדים ביטקוין עובדים בשיטה הבאה: בשנייה שאתה משלם בביטקוין הם לא שומרים אותו לשניה, הם מעבירים אותו מיד לחלפן שנותן להם שקלים ואתה מקבל קבלה בשקלים. בתי עסק לא רוצים לשאת בסיכונים הרבים של להחזיק בקריפטו, גם הם נעזרים בחלפן".
אבל הם אומרים שיום יבוא וזה יהיה עובר לסוחר. טוב, בוא נמשיך למיתוסים הבאים...
"המיתוסים השלישי והרביעי באים יחד. השלישי שזה כסף והרביעי שזו השקעה. חשוב לי להגיד שהם סותרים אחד את השני. מה שטוב ככסף גרוע כהשקעה ולהפך. כמו שאתה לא משלם במסעדה עם חשבון מניות ואג"ח ואתה לא הולך לשוק ההון לקנות שטר מזומן של 200 שקל. זה לא מתאים אחד לשני. אדייק את זה. כסף או אמצעי תשלום זה משהו שעובד טוב כנוח להשתמש בו והוא שומר על הערך שלו, הוא יציב. השקעה אתה מצפה שהיא תגדל לאורך זמן.
"אנשים שמשדלים אותך לקנות קריפטו יגידו כל דבר. יגידו שזה כסף שזה תחליף זהב שזה השקעה נפלאה, לא חשוב שהסיפורים האלו סותרים אחד את השני העיקר שתיתן את הכסף הרגיל שלך שהמדינה מנפיקה ועומדת מאחורי הערך שלו, כדי שאתה תקבל חרוזי קסם בארנק דיגיטלי שאף אחד לא עומד מאחורי הערך שלו ולכן הוא יכול לקרוס בכל רגע".
דווקא עם זה אני מסכים שאתם צריכים להחליט, או שזה כסף או שזו השקעה, אם זו השקעה בוא נעבור למיתוס החמישי...
"עוד טענה של אנשים שמקדמים קריפטו היא שכביכול יש לך שליטה בנכסים שלך ואתה לא זקוק למתווכים. זה לא נכון גם בתיאוריה וגם במציאות. אם מסתכלים על הטכנולוגיה והקוד שמפעילה מטבעות קריפטו. אתה מוותר על מתווך אחד על הבנק שעליו מפקחת המדינה אבל בעצם יש אין סוף מתווכים אחרים שמבצעים פעולה טכנולוגית שנקראת כריית קריפטו, היא גם זו שצורכת חשמל בעיקר במטבע הביטקוין שמגיע לבדו לחצי אחוז מצריכת כל החשמל בעולם. יש אין סוף מתווכים שכל פעם באיזה בתחרות ביניהם שאחד מהם מוגרל להיות רושם מי שילם למי. זה פעילות גם יקרה ולא אמינה כי עליהם אין פיקוח. אפשר להעמיד על במה אחת חמישה או שישה אנשים שמנהלים את רוב עולם הכרייה באופן די ריכוזי רק שעליהם לא מפקח אף אחד.
"לכן הסיפור הזה של לא לתת אמון במתווכים לא נכון ברמה התיאורטית כי כבר בקוד יש מתווכים אבל גם מעשית זה כל כך מסוכן להחזיק ארנק קריפטו. אפשר לאבד סיסמה, אם אתה משלם ורושם אות לא נכונה אתה יכול להשמיד את הנכס שלך, כשהעברת אותו לארנק אחר אין החזרים. אין ממי לדרוש החזרים. אז מה שרוב האנשים עושים - הם פונים למתווך שיחזיק בשבילם וזה גרוע בדיוק כמו להחזיק ארנק בעצמך".
אחת הטענות שזה יותר פשוט להעביר כסף בטכנולוגית הבלוקצין, הנושא של הביזור
"הביזור הוא על הנייר. בפועל יש ריכוז ריכוזית בהמון מימדים, גם באחזקה של חברות הכרייה וגם בריכוזיות של האחזקה בביטקוין. יש תופעה ידועה שנקראת שנקראת לווייתינים, אנשים שמחזיקים מצבורים מאוד גדולים של מטבע מסוג מסוים ויכולים להטות את השוק, וגם מבחינת פיקוח אחד המחזיקים הגדולים ביותר שלא ידוע בציבור של הFBA האמריקאי כתוצאה מהחרמות של שודים, גם הוא אם הוא רוצה יכול למוטט את השוק אם הוא יציף את השוק ואת זירת המכירה, או יעשה מכירות פומביות".
וזה מביא אותנו למיתוס החמישי...
"האם הטכנולוגיה הזו תתפתח ותשתפר? אני אומר שלא. הטכנולוגיה לא נבנתה לעשות משהו טוב ויעיל ומהיר וחכם, כמו ווייז בשביל לשפר את הניווט או ביט כדי להקל להעביר כסף גם אם אין לי מזומן. הטכנולוגיה הזו נבנתה במטרה לחמוק מפיקוח והיא עושה את זה לא רע. אבל מבחינת יעילות, היא לא יעילה ולא אמינה. זו מערכת שברגע שאני לא שומר טוב על הסיסמה אז איבדתי את כל הרכוש שלי, או שאם אני טעיתי בשגיאת הקלדה קטנה הדבר הזה אבוד לנצח".
אני רוצה לחזור שוב על שאלת הטכנולוגיה. גם אנשים שהם נגד הקריפטו, כן אומרים שהטכנולוגיה של העברת כספים תישאר
"בנושא הזה לא כדאי להקשיב לי, כדאי להתבונן במה שקורה. יש המון המון ניסיונות, מיליארדי דולרים זרמו להשקעות בתחום הבלוקצין ואחרי כמה שנים אתה רואה את התוצאות. עכשיו הבורסה האוסטרלית מסיימת את הניסיון שלה אחרי הפסד של 170 מיליון דולר אוסטרלי".
למה זה נכשל?
"כי זה לא יכול לעבוד, הבלוקצין מבוסס על תרחיש בו אנשים לא נותנים אמון אחד בשני. מה זה קריפטו? זו סיטואציה בה אף אחד לא סומך על אף אחד אחר, כולם רוצים לגנוב, והקוד הזה שאם כתבת נכון מאפשר הגנה מינימלית. אבל את ההגנה הזאת גם אם קשה לפרוץ אפשר פשוט לגנוב את הסיסמה ולפרוץ בדרכים אחרות. אתה צריך להיות המאבטח של הכסף של עצמיך".
אז עד עכשיו דיברנו על למה לא. יהיו אנשים שיקפצו וירצו להגיב ושבוע הבא ניתן את הבמה למומחה ומוכר מהתחום. אבל אני רוצה בריאיון הבא לשאול אותך אולי בכל אופן יש פתרונות ודברים חיוביים בתחום...
הצגת כל התגובות