חוקרים אמריקאים מציעים פתרון מהפכני לבעיה מורכבת: שימוש בסמארטפונים לזיהוי והתרעה על פיצוצים. על פי מאמר שפורסם ב'israel defense' המחקר, שפורסם ביולי 2024 אך טרם עבר ביקורת אקדמית מעמיקה, מציג תוצאות מבטיחות - אך גם מעורר שאלות מהותיות לגבי יישומו בפועל.
כיום, זיהוי פיצוצים מתבצע באמצעות רשתות מורכבות של חיישנים מיוחדים הפזורים ברחבי העולם. החיישנים מזהים גלי קול בתדר נמוך מאוד (אינפרא-קול) שנוצרים בעת פיצוץ. למשל, פיצוץ של טון חומר נפץ יוצר גל קול בתדר של כ-6.3 הרץ (יחידת מדידה לתדירות), שיכול להתפשט למרחקים עצומים.
המערכת הבינלאומית לניטור פיצוצים (IMS) מתמקדת בזיהוי פיצוצים גדולים, בעיקר גרעיניים, אך פריסת רשתות חיישנים לזיהוי פיצוצים קטנים יותר היא משימה יקרה ומורכבת. כאן נכנס לתמונה הפתרון החדשני: שימוש במיקרופונים של טלפונים חכמים כחיישנים זמינים וזולים.
החוקרים פיתחו מודל בינה מלאכותית המשלב שתי שיטות ניתוח: האחת מתמקדת בזיהוי תבניות כלליות בצלילים (בשיטה הנקראת "למידת העברה"), והשנייה מתמחה בניתוח תדרים נמוכים. המודל נבחן על מאגר נתונים הכולל 326 הקלטות מ-70 פיצוצים שונים, והצליח לזהות פיצוצים בדיוק של למעלה מ-96%.
אולם מומחים בתחום מעלים ספקות. "התדר של גלי הקול משתנה עם המרחק מהפיצוץ," מסביר מומחה בכיר לניטור פיצוצים. "מה שמתחיל כגל קול בתדר של 63 הרץ בפיצוץ קטן, יכול להפוך לגל תת-קולי (מתחת ל-20 הרץ) במרחק מסוים. השאלה היא אם המיקרופונים בסמארטפונים מסוגלים לקלוט ולמדוד במדויק תדרים כאלה".
נקודה נוספת שעולה היא מהירות התגובה. בעוד גלי הקול נעים באוויר במהירות של כ-330 מטר לשנייה, גלים סיסמיים (רעידות בקרקע) מתפשטים במהירות של אלפי מטרים בשנייה. לכן, מערכות התרעה המבוססות על חיישנים סיסמיים עשויות לספק התרעה מוקדמת יותר.
החוקרים מודים כי נדרש מחקר נוסף, במיוחד בהרחבת מאגר הנתונים ובבדיקת המערכת בתנאי אמת. הם ממליצים על פיתוח אלגוריתמים שישלבו מידע ממספר סמארטפונים באזור הפיצוץ כדי לשפר את אמינות הזיהוי.
רעיון השימוש בסמארטפונים כחיישני פיצוצים מדגים את הפוטנציאל הטמון בניצול טכנולוגיות קיימות לפתרון בעיות מורכבות. עם זאת, המעבר מרעיון מבטיח למערכת מבצעית אמינה עדיין דורש התמודדות עם אתגרים טכנולוגיים משמעותיים.