השבוע צפויים אזרחי ישראל להתמודד עם עלייה משמעותית של 33% בתעריפי הנסיעה באוטובוסים וברכבות, החל מיום שישי הקרוב, 25 באפריל. התייקרות זו נועדה לממן את השלב השני של רפורמת "צדק תחבורתי" שיזמה שרת התחבורה מירי רגב. למרות השם המבטיח, הרפורמה מעוררת ביקורת וסימני שאלה רבים בנוגע ליעילותה והאם היא אכן משיגה צדק תחבורתי.
עלייה משמעותית במחירי הנסיעה
מיום שישי, מחיר נסיעה בודדת באוטובוס צפוי לעלות בשני שקלים ולהגיע ל-8 שקלים. זאת לאחר שרק לפני כחודשיים התייקרו מחירי הנסיעה ברכבת הקלה בשיעור דומה של 33%. יש לציין כי זוהי ההתייקרות השנייה במחירי התחבורה הציבורית בתוך שנה, לאחר שביוני 2024 עלו המחירים בכ-10%, מ-5.5 שקלים ל-6 שקלים.
גם מחירי חוזי הנסיעה החודשיים צפויים להתייקר. כך, למשל, מחיר חוזה חופשי-חודשי המאפשר נסיעה באוטובוס, ברכבת הקלה וברכבת ישראל בטווח של עד 40 ק"מ יעלה מ-267 ל-323 שקלים. חוזה לטווח של 41–75 ק"מ יעלה מ-430 ל-464 שקלים, וחוזה לנסיעות ארוכות יותר, של יותר מ-75 ק"מ (ועד 225 ק"מ), יעלה מ-639 ל-684 שקלים. בנוסף, מחיר חוזה חופשי-יומי בטווח של עד 40 ק"מ צפוי לעלות מ-29.5 ל-32.5 שקלים, ואילו בטווח המקסימלי (עד 225 ק"מ) העלייה תהיה קטנה יותר, מ-77.5 ל-79.5 שקלים.
"צדק תחבורתי" ?
משרד התחבורה טען כי התעריפים החדשים יותאמו לממוצע ה-OECD, וכי ההכנסות הנוספות יאפשרו תקציב ייעודי למאמץ המלחמתי ושיפור משמעותי בשירות התחבורה הציבורית, כולל תוספת קווים ותדירות נסיעות, כמו גם מתן הנחות לאוכלוסיות שונות.
אחד העקרונות המרכזיים ברפורמה הוא מתן הנחות על בסיס "פרופיל גאוגרפי". תושבים המתגוררים באזורים המדורגים באשכולות 1–5 במדד החברתי-כלכלי של הלמ"ס יהיו זכאים להנחה של 50% במחיר החוזה החופשי-חודשי. אולם, הזכאות אינה ניתנת באופן גורף ליישובים שלמים, ובפועל מתברר כי אפילו בתוך אותה עיר, שכונות ואף רחובות בודדים יכולים להיות בעלי זכאות שונה.
כך, לדוגמה, בירושלים, המדורגת באשכול 2, הזכאות להנחה נבדקת ברמת השכונה והרחוב, ולעיתים אף ברמת מספר הבית. תושב ברחוב מסויים עשוי להיות זכאי להנחה אם הוא גר בבית מספר 1, אך לא אם הוא גר בבית מספר 10. בנוסף, עולה טענה כי הרפורמה מעניקה הנחות בעיקר לשכונות חרדיות או ערביות, בעוד ששכונות סמוכות עם מאפיינים סוציו-אקונומיים דומים אינן זכאיות. לדוגמה, תושבי נווה יעקב זכאים להנחה של 50%, אך תושבי פסגת זאב הסמוכה אינם זכאים.
הקלה לבני 67 ומעלה
היבט נוסף ברפורמה הוא הרחבת הזכאות לנסיעה חופשית בתחבורה הציבורית לבני 67 ומעלה, לעומת 75 ומעלה עד כה. אף שמדובר בהקלה שתעודד שימוש בתחבורה הציבורית בקרב קהל זה, יש הטוענים כי היא אינה מתמקדת באוכלוסייה העיקרית שאותה יש לשכנע לעבור מרכב פרטי לתחבורה ציבורית, שהיא לרוב האוכלוסייה העובדת והצעירה יותר. כך או כך הציבור בסופו של דבר תמיד ישלם יותר.
הצגת כל התגובות