1:
״ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו״.
חז״ל לימדו אותנו שבכל מקום בתורה שכתוב בו - ״אלה״ - מתחיל עניין חדש שלא קשור לעניין הקודם וכאשר כתוב - ״ואלה״ - באה ו׳ החיבור כדי להוסיף על העניין שנכתב לפני כן.
צריך להבין מהו הדבר שמקשר בין תחילת חומש ״שמות״ לסופו של חומש ״בראשית״.
ה״אור החיים״ הקדוש מסביר שהקשר לחומש ״בראשית״ הוא בזה שבאה התורה ללמד אותנו שהיו אלה הבאים מצריימה צדיקים כאבותיהם.
מה ״ראשונים״ להם: אברהם, יצחק ויעקב, צדיקים עליונים, כך גם הבנים, כל אלו השבטים, צדיקים כאבותיהם.
עוד מוסיף ה״אור החיים״ הקדוש, שזמן הגלות החלה ב״ברית בין הבתרים״, שם הבטיח הקב״ה לאברהם ״ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם״.
הגלות מתחילה מ״זרעך״ - לידת יצחק ומשם סופרים את הארבע מאות שנה.
לכן: ״ואלה שמות״ - ו׳ החיבור באה להמשיך את סיפור ה״גלות״ שתחילתו בספר ״בראשית״.
2:
״וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא״.
הגמרא בברכות (נה.) אומרת: ״אמר ר׳ חמא בר ר׳ חנינא, מפני מה מת יוסף קודם לאחיו מפני שהנהיג עצמו ברבנות״.
רש״י שם בגמרא מסביר, מזה שכתוב ״וימת יוסף וכל אחיו״ רואים שמת לפניהם.
יוסף מת בגיל מאה ועשר שנים, לעומת שאר אחיו שמתו בגיל מאה ועשרים, חוץ מ״לוי״ שמת בגיל מאה שלושים ושבע.
(ב״פרקי דר׳ אליעזר״ כתוב שלוי ירד למצרים בגיל ארבעים וחמש וחי שם תשעים ושתיים שנה).
3:
היכן מופיע שהנהיג יוסף עצמו ב״רבנות״?
ב״פרקי דרבי אליעזר״ כתוב שימיו של יוסף קוצרו בעשר שנים, כנגד עשר פעמים ששמע מאחיו את המשפט ״יעקב עבדיך אבינו״, ולא אמר להם כלום.
כל פעם שיוסף שמע את אחיו אומרים על יעקב אביהם ״עבדך״ - קיצרה את חייו בשנה.
לכאורה מילים אלו כתובות רק חמש פעמים, אחת בסוף פרשת ״מקץ״ וארבע בתחילת ״ויגש״.
אלא שיוסף שמע את אותן חמש פעמים, גם מהם וגם מהמתורגמן.
חשבתי אולי לומר שכדאי לשים לב שהורדת עשר השנים באה מעצם העניין של ״הנהיג עצמו ברבנות״ ולא בגלל עניין של ״כיבוד אב״.
אולי בגלל שליוסף לא היתה ברירה במקרה הזה, אם היה עונה להם על מה שאמרו ״עבדך יעקב אבינו״, היה מסגיר את עצמו, לכן במקרה שאין ברירה, הפגם הוא לא בכיבוד אב אלא בתפקיד שגרם לו לכך.
עוד חשבתי אולי, צריך לנסות להבין מדוע נענש יוסף על זה ש״שם עצמו ברבנות״, הרי פרעה מינה אותו להיות ״משנה למלך״, לכאורה מה יכול היה יוסף לעשות?
אולי צריך לומר שהגינונים הספציפיים שהוסיף יוסף לתפקידו, גינונים שלא היו מחויבים לתפקיד המקורי שהטיל עליו פרעה, הם אלו שגרמו לאותה סיטואציה עם האחים כששמע אותם אומרים לו ״עבדך יעקב אבינו״, והוא למרבה הצער לא יכול לענות.
אולי ה״רבנות״ עליה מתכוונים חז״ל, קשורה למשהו שקרה בינו לבין משפחתו באופן ספציפי.
או בתפקידו הנוכחי במצרים, או שמדובר בכלל על משהו שקרה בעבר, בזמן שהיה יוסף בן שבע עשרה, באותה תקופה ששם עצמו ב״רבנות״ כלפי אחיו, מה שגרם לזריקתו לבור ותחילת התהליך עד לנקודת זמן זו בה שמע את אחיו אומרים ״עבדך יעקב אבי״.
4:
״ויקם מלך חדש על מצרים שלא ידע את יוסף״
הגמרא במסכת ״עירובין״ (נג.) מביאה מחלוקת רב ושמואל, האם מדובר במלך חדש ממש שבא לאחר שמת קודמו / הורד ממלכותו, או שמדובר באותו מלך שהחליט להתכחש לבני ישראל לאחר מותו של יוסף.
לפי שתי הדעות צריך להסביר את מה שכתוב ״לא ידע את יוסף״ - שעשה עצמו כאילו לא ידע.
גם אם היה זה מלך חדש, ברור ששמע על יוסף ופועלו למען מצרים.
חשבתי אולי על עוד הסבר על ״שלא ידע את יוסף״.
בפרשת ״ויחי״ כתוב שיוסף מבקש מפרעה שיתן לו לקבור את יעקב בארץ ישראל ואומר לו ״אבי השביעני לאמר..״
פרעה עונה לו: ״עלה וקבור את אביך כאשר השביעך״.
רש״י הקדוש מדייק שם שפרעה הסכים לבקשת יוסף, דווקא בגלל שבועת יוסף ליעקב, בלעדיה לא היה מסכים פרעה.
הגמרא במסכת סוטה (לו:) מספרת שכשאמר פרעה ליוסף ״ובלעדיך לא ירים איש ידו״ באו איצטגניני פרעה ואמרו לו האם עבד שקנו אותו בעשרים שקל ימלוך עלינו?!
ענה להם פרעה שהוא רואה בו גינוני מלכות בחכמה, בגבורה וביופי.
אמרו לו, אם יש לו גינוני מלכות אמור הוא לדעת שבעים לשון.
בא גבריאל המלאך ולימד את יוסף שבעים לשון.
היה פרעה שואל אותו שאלות, כל שאלה בלשון אחר והיה יוסף עונה לו תשובות באותו לשון.
כשסיים פרעה את שבעים השאלות, שאל אותו יוסף שאלה בשפת לשון הקודש ולא ידע פרעה לענות עליה כי לא הבין את לשון הקודש.
עניין ה״שפות״, היה חשוב מאד במצרים, רק מי שידע הכי הרבה שפות ראוי היה לשבת על כסא המלך.
עניין זה גרם לפרעה בעיה קשה.
לפי חוקי מצרים, אם היה מתפרסם הדבר שיוסף יודע שפה אחת יותר מפרעה, היו צריכים להעביר את המלוכה מפרעה אליו.
מה עשה פרעה? השביע את יוסף שלא יגלה את הסוד לאף אחד.
יוסף אכן הסכים ונשבע.
בתחילה, כשביקש יוסף מפרעה רשות לקבור את יעקב בארץ ישראל, סרב פרעה.
אמר לו יוסף, שבועה נשבעתי לאבי וחייב אני לקיימה.
ענה לו פרעה שיפר את השבועה.
ענה לו יוסף שאם כך, גם את שבועתו בעניין ידיעת השפות ביכולתו להפר.
רק אז, בלית ברירה, התרצה פרעה.
לפי דברים אלו חשבתי לומר, ״ויקם מלך חדש שלא ידע את יוסף״ - שאותו מלך שלא ידע את השפה השבעים ואחת של יוסף, אותו מלך שהיה תלוי בשתיקתו של יוסף, נהיה כמלך חדש לאחר מותו של יוסף.
עד עכשיו היה מפחד פרעה שיוסף יגלה את סודו, לכן היה חייב להתנהג עם יוסף ועם בני ישראל בטוב.
אך משנפטר יוסף, נהיה כמלך חדש שבעיית ה״לא ידע״ כבר לא אקטואלית, כי משמת יוסף נשאר פרעה זה שיודע הכי הרבה שפות ואם כן לא מחוייב להתנהג בטוב לעם ישראל.
בברכת שבוע טוב
עמירן דביר (דבורקין) הלוי