This browser does not support the video element.
בפרשת "שמות" התורה מספרת על הגזירה האיומה של פרעה: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן". באמצעות גזירה זו ביקש פרעה להביא לכליה מוחלטת על עם ישראל, והורה למיילדות העבריות, שפרה ופועה, להרוג כל תינוק זכר שנולד.
אולם המיילדות, מתוך יראת שמים גדולה ואומץ לב יוצא דופן, סירבו לשתף פעולה עם הציווי האכזרי של פרעה ובחרו להציל את חיי התינוקות. כפי שכתוב: "וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹקים". יראת השם שלהן הייתה עמוקה, ובזכותה הן ראו את המשמעות הגדולה של מעשיהן.
חז"ל מכנים את המיילדות "חכמות", שכן הן מימשו את דברי המשנה בפרקי אבות: "אֵיזֶהוּ חָכָם? הָרוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד". הן הבינו שהיילודים עשויים לשנות את מהלך ההיסטוריה, וביניהם משה רבנו, מנהיגם הגדול של עם ישראל.
כפי ששלמה המלך כתב בספר משלי: "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ", כך גם המיילדות בנו את עתידו של עם ישראל בזכות חוכמתן ואמונתן האיתנה.